סנהדרין דף קיב עמוד א

פרק י''א

ואין להוכיח מהא דהדיחוה נשים וקטנים.

דשם אינם הולכים אחר עצמם אלא אחר הנשים והקטנים ׻

א. ר"י: דנין - וחובשין, דנין - וחובשין.

ב. עולא: נמצאת מענה דינן של אלו! אלא: דנין וסוקלין, דנין וסוקלין.

ג. רי"ו דנין וסוקלין דנין וסוקלין.

ד. ור"ל מרבין להן בתי דינין.

והך דר"א: 'והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא'

איש ואשה אתה מוציא לשעריך ולא כל העיר כולה לשעריך!

אלא: מרבין להן ב"ד, ומעיינין בדיניהן, ומעלים אותם לב"ד הגדול, וגמרי לדינייהו, והורגין אותן

ת"ר: החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, לנו בתוכה והודחו עמה,

אם נשתהו שם ל' יום - הן בסייף, וממונן אבד. פחות מיכן - הן בסקילה, וממונן פלט.

והך דיהיה כאנשי העיר דבעי יב' חודש היינו מבני העיר אבל מיושבי העיר סגי בג'

וזהו דהמודר הנאה מבני העיר, אם יש אדם שנשתהא שם י"ב חדש אסור ליהנות ממנו, פחות מיכן מותר.

ביושבי העיר, אם נשתהא ל' יום- אסור ליהנות ממנו,

פחות מיכן - מותר ליהנות ממנו.

ת"ר החרם אותה ואת כל אשר בה - פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.

'ואת כל אשר בה' - לרבות נכסי צדיקים שבתוכה,

'שללה'- ולא שלל שמים,

'ואת כל שללה' - לרבות נכסי רשעים שחוצה לה.

ר"ש: מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו דממונם גרם שידורו בתוכה לפיכך ממונם אבד

אמר מר: ואת כל שללה תקבץ' לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה ר"ח: ובנקבצים לתוכה.

ר"ח: פקדונות של אנשי עיר הנדחת מותרין.

-מיירי: בדעיר אחרת ובדקביל עליה אחריות, דקמ"ל דלאו כדידיה דמי

ר"ח: בהמה, שרק חציה של עיה''נ– אסורה דלא דומה כחצויה

עיסה, שרק חציה של עיה''נ - מותרת. דחצויה דמי

'לפי חרב' ל''ש שחטה ל''ש קטלא- או כיון דשחטה מהני שחיטה, - מאי? תיקו.

אם כנכסי צדיקים שאבד או כלבוש שמותר, תיקו

דאם הוא מחובר א"צ שריפה ד'תקבץ ושרפת' יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה.

ת"ר: אין לה רחוב לרי"ש: אינה נעשית עיר הנדחת. ולר'ע עושין לה רחוב

וחלקו: אם מעיקרא משמע או השתא גם משמע׻

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום