לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

סנהדרין דף קט עמוד א

פרק י''א

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

נחום איש גם זו היה רגיל דכל שהגיע עליו אמר 'גם זו לטובה'.

יום אחד רצו ישראל לשלוח דורון לקיסר ושלחו לנחום איש גם זו, דמלומד בנסים הוא. כשהגיע לאכסניא שאלוהו מה יש לו ואמר דורון לקיסר ובלילה לקחו הזהב ומילאוהו התיבה בחול

כשהגיע לקיסר מצא עפר שאל המלך וכי מגחכים בי היהודים הוציאוהו להריגה. אמר נחום: גם זו לטובה.

בא אליהו, ונדמה כאחד מהן א"ל שמא עפר מעפר דאברהם אבינו הוא שהיה זורק עפר ונהיה חרבות קש ונהיה חיצים – ובדקו וכך היה ואותו המחוז שלא הצליח הקיסר לכבוש זרקו מאותו העפר וכבשוהו , הכניסו לבית האוצרות ואמרו לו שיקח מה שנוח לו ומילא התיבה בזהב , כשחזר שאלוהו שכניו מה הבאת למלך א"ל מה שלקחתי מכאן הבאתי לשם.

לקחו הם מהעפר והביאו לשם – והרגו לאותם שכנים

א. דור הפלגה אין להם חלק לעוה"ב וכו'.

דבי ר''ש: נבנה מגדל ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות, כדי שיזובו מימיו,

מחכו עלה במערבא: אם כן ליבנו אחד בטורא!

ריב"א: נחלקו לשלש כיתות

זו שאומרת נעלה ונשב שם - הפיצם ה',

וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה - נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין,

וזו שאומרת נעלה ונעבוד ע''ז- כי שם בלל ה' שפת כל הארץ'.

ר"נ: כולם לשם ע"ז נתכוונו, הכא 'נעשה לנו שם, והתם 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו' מה להלן אף כאן ע"ז.

רי"ו: מגדל, שליש נשרף שליש נבלע שליש קיים.

רב: אויר מגדל משכח.

רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע לתורה [שבמגדל].

בורסיף - רבי אסי: בור שנתרוקן.

ב. אנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב וכו'.

ת"ר: אנשי סדום אין להן חלק לעוה"ב, שנא' 'ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד' 'רעים' - בעוה"ז, וחטאים - לעוה"ב.

ר"י: 'רעים' - בגופן, 'וחטאין' - בממונם,

רעים בגופן - ד'ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים',

וחטאים בממונם – ד'והיה בך חטא', 'לה' - זו ברכת השם, 'מאד' - שמתכוונים וחוטאים.

במתניתא תנא: רעים בממונם – ד'ורעה עינך באחיך האביון',

וחטאים בגופן – ד'וחטאתי לאלהים',

לה' - זו ברכת השם,

'מאד' - זו שפ''ד ד'וגם דם נקי שפך מנשה בירושלים הרבה מאד וגו'.

ת"ר: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה, כתיב בהם 'ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל',

אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו מממוננו, בואו ונשכח תורת רגל מארצנו, שנא' 'פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו'.

דרש רבא: 'עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה' - מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון, ומושיבין אותו אצל קיר נטוי, ודוחין אותו עליו, ובאים ונוטלין את ממונו.

דרש רבא: 'חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור', מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון, ומפקידים אצלו אפרסמון, ומניחים אותו בבית גנזיהם. לערב באים ומריחין אותו ככלב, 'ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר', ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון

'ערום הלכו מבלי לבוש ואין כסות בקרה חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד'.

דרש רבי יוסי בציפורי: ובאותו הלילה נחפרו מאה מחתרות בצפורי והגיעו העשירים וציערו לרבי יוסי שהביא עצות לגנבים – ואמר שלא ידע שמגיעים גנבים לדרשתו

כשנפטר רבי יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא.

אמרו: דיש לו שור אחד ירעהו יום אחד ושאין לו ירעם יומיים

אותו יתום שנתנו לו לרעות יומיים ולקח הבהמות והרגם ואמר שמי שיש לו בהמה אחת יקח עור אחד ושאין לו שור יקחו שני עורות דסוף דין כתחילת דין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום