סנהדרין דף קח עמוד ב
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
דרש רבא: לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל שהיה נח הצדיק מוכיחם
ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים, והיו מבזין אותו, אמרו לו: זקן! תיבה זו למה? אמר להם: הקב"ה מביא עליכם את המבול.
אמרו: מבול של מה? אם מבול של אש - יש לנו דבר אחר ועליתה שמה.
ואם של מים הוא מביא, אם מן הארץ - יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ,
ואם מן השמים, יש לנו דבר ועקב שמו, ואמרי לה עקש שמו.
אמר להם: הוא מביא מבין עקבי רגליכם, ד'נכון למועדי רגל'.
תניא: מימי המבול קשים כשכבת זרע, שנאמר 'נכון למועדי רגל'.
ר"ח: ברותחין קלקלו בעבירה, וברותחין נידונו.
כתיב הכא 'וישכו המים', וכתיב התם 'וחמת המלך שככה'.
'ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ', מה טיבם של שבעת הימים?
רב א. אלו ימי אבילות של מתושלח. ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא.
ב. לשבעת ששינה עליהם הקב"ה סדר בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח.
ג. שקבע להם הקב"ה זמן גדול, ואחר כך זמן קטן.
ד. שהטעימם מעין העוה"ב, כדי שידעו מה טובה מנעו מהן.
'מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו',
מרי"ונ: וכי יש אישות לבהמה - מאותם שלא נעבדה בהם עבירה.
ר''ח ב. שהעבירן לפני התיבה, כל שהתיבה קולטתו - בידוע שלא נעבדה בהם עבירה, וכל שאין התיבה קולטתו - בידוע שנעבדה בה עבירה.
ר''א ג. מאותן הבאין מאיליהן.
מר''ש 'עשה לך תבת עצי גפר' זו מבליגה, ואמרי לה: גולמיש.
רי''ו 'צהר תעשה לתבה' א"ל הקב"ה לנח: קבע בה אבנים טובות ומרגליות, כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים.
'ואל אמה תכלנה מלמעלה' - דבהכי קיימא.
'תחתים שנים ושלשים תעשה'
תנא: תחתיים לזבל, אמצעיים לבהמה, עליונים לאדם.
ר''ל 'וישלח את הערב', תשובה ניצחת השיבו עורב לנח, א''ל: רבך שונאני ואתה שנאתני.
רבך שונאני - מן הטהורין שבעה, מן הטמאים שנים.
ואתה שנאתני - שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים, אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת? או שמא לאשתי אתה צריך?
אמר לו: רשע: במותר לי נאסר לי - בנאסר לי לא כל שכן.
ומנלן דנאסרו ד'ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך',
וכתיב 'צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך', וארי"ו: מיכן אמרו שנאסרו בתשמיש המטה.
ת"ר: שלשה שמשו בתיבה, וכולם לקו: כלב, ועורב, וחם.
כלב - נקשר, עורב - רק, חם - לקה בעורו.
רי'''ר 'וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים - מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים.
ר''א 'והנה עלה זית טרף בפיה', אמרה יונה לפני הקב"ה: רבש"ע! יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך, ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד ב"וד.
'טרף' לשון מזון– ד'הטריפני לחם חקי'.
רי''ו 'למשפחתיהם יצאו מן התבה' - למשפחותם, ולא הם.
רחב"ב: א"ל אליעזר ל'שם הגדול',
כתיב 'למשפחתיהם' יצאו מן התבה אתם היכן הייתם?
א"ל: צער גדול היה לנו בתיבה, בריה שדרכה להאכילה ביום- האכלנוה ביום, שדרכה להאכילה בלילה - האכלנוה בלילה.
הזיקית לא ידע אבא [נח] מה אכלה. עד שחתך רימון ונפלה תולעת ממנו וקפצה אכלה, מכאן ואילך היה מגבל סובין במים וכשהתליע אכלה
האריה חומו שחלה הזינו כדרב שהחום מזין לא פחות משש ימים ולא יותר מי"ב יום ללא מאכל
אורשינה [עוף החול], מצאו אבא [נח] שיושב בקינו ולא מבקש אוכל שאלו נח וכי אינך רוצה לאכול אמר לו ראיתיך שאתה טרוד אמרתי לא אצערך. אמר ליה יהי רצון שלא תמות, ואכן 'ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים'.
רחב"ל: אמר שם הגדול לאליעזר,
כשבאו עליכם מלכי מזרח ומערב היכן הייתם שניצחתם א"ל: שהביא הקב"ה לאברהם, והושיבו מימינו וזרק עפר שנהיה חרבות, וקש שנהפך לחיצים שנא' 'מזמור לדוד נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית איבך הדם לרגליך', וכתיב 'מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו'.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום