סנהדרין דף קו עמוד ב
פרק י''א
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
'הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם'
רב: שקיימו בו ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק.
מין לר"ח: מי שמיע לך, בלעם בן כמה היה א"ל שלא כתוב אלא מדכתיב 'אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם' – הרי שהוא בן לג' או לד'
א"ל: יפה אמרת שאני ראיתי לפנקסו של בלעם והיה כתוב בו בן לג' שנה היה בלעם החיגר כשהרגו פנחס הליסטים
מבד"ר לבנו: בכל המלכים אל תרבה לדרוש גנאי חוץ מבלעם הרשע, דכמה שתמצא בו דרוש בו
כתיב 'דואג' וכתיב 'דוייג'.
ארי"ו: בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה, לאחר שיצא אמר: ווי שיצא זה.
ארי"צ: 'מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום', אמר לו הקב"ה לדואג: לא גבור בתורה אתה, מה תתהלל ברעה? 'לא חסד אל נטוי עליך כל היום
וארי"צ: 'ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי'.
א"ל הקב"ה לדואג הרשע: 'מה לך לספר חקי' כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם? 'ותשא בריתי עלי פיך'.
ר''א אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ.
וארי"צ: 'ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו', בתחילה ייראו, ולבסוף ישחקו.
וארי"צ: 'חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל', אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, ימות דואג. אמר לו: 'חיל בלע ויקיאנו'. אמר לפניו: 'מבטנו יורישנו אל'.
וארי"צ: 'גם אל יתצך לנצח' אמר הקב"ה לדוד: ניתי דואג לעה"ב,
אמר לפניו: 'גם אל יתצך לנצח'.
'יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה', אמר הקב"ה: שיאמרו שמועה בביהמ"ד בשמו, אמר לפניו: 'יחתך ויסחך מאהל'. שיהא לו בנין רבנן. – 'ושרשך מארץ חיים סלה'.
וארי"צ: 'איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים',
'איה ספר' כל אותיות שבתורה,
'איה שקל' ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה,
'איה ספר את המגדלים' - שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר.
רבי: ארבע מאות קושיות הקשו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ולא איפשט להו חד.
רבא: רבותא למבעי בעיי?
בשני דר"י כולי תנויי בנזיקין, ואנן מתנינן טובא בעוקצין.
וכי הוה מטי ר"י אשה שכובשת ירק בקדירה,
ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים
אמר: הויות דרב ושמואל חזינא הכא. ואנן מתני' בעוקצין תלת סרי מתיבתא, ור"י חלץ מנעלו ובא מטר, ואנו צווחים ואין שמשגיח בנו. אלא הקב"ה ליבא בעי, ד'וה' יראה ללבב'.
רב משרשיא: דואג ואחיתופל לא הוו סברי שמעתא.
מתקיף מ"ז: 'איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים' ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא?
אלא, דלא למדו הסוגייא אליבא דהלכתא, דכתיב 'סוד ה' ליראיו'.
רבי אמי: לא מת דואג עד ששכח תלמודו, 'הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה'.
רב אשי: נצטרע, ד'הצמתה כל זונה ממך', כתיב התם לצמתת, ומתרגמינן לחלוטין, ותנן: אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה.
ארי"ו: שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג, אחד ששכח תלמודו, ואחד ששרף נשמתו, ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
רי"ו: דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה, דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד.
וארי"ו: דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם. ותנ"ה 'אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם', כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש.
וארי"ו: בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי',
ולבסוף קראו חברו 'אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש'
ולבסוף קראו תלמידו גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב'.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום