סנהדרין דף קה עמוד ב

פרק י''א

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

'וידע דעת עליון', דעת בהמתו לא ידע, דעת עליון הוה ידע?

דעת בהמתו? ששאלוהו: מ"ט לא רכבת סוסיא? וא"ל שהניחה באחו לרעות עשבים לחים. אמרה לו 'הלא אנכי אתנך', - לטעינא בעלמא.

'אשר רכבת עלי' - אקראי בעלמא.

'מעודך עד היום הזה' ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה, כתיב הכא 'ההסכן הסכנתי', וכתיב התם 'ותהי לו סכנת'

אלא 'וידע דעת עליון' - שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקב"ה כועס בה, והיינו דאמר נביא לישראל 'עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה',

א''ל הקב"ה לישראל: דעו נא כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי כל אותן הימים בימי בלעם הרשע, שאילמלא כעסתי כל אותן הימים - לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

היינו דקא"ל בלעם לבלק 'מה אקב לא קבה אל וגו' ומה אזעום לא זעם ה' מלמד שכל אותם הימים לא זעם ה'.

'אל זעם בכל יום' וכמה זעמו רגע, ד'כי רגע באפו חיים ברצונו וגו'.

אב"א: 'לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבר זעם

ורתח כשכסופה כרבולתה ובשעה שאין בה שורות אדומות כלל

מעשה במין שגר בשכנותו של ריב"ל והיה מצערו, עד שיום אחד קשר תרנגולת למיטתו ורצה לקלל באותה השעה וכשהגיעה השעה נמנם. אמר: ש"מ לאו אורח ארעא, ד'גם ענוש לצדיק לא טוב', אפילו במיני א"צ לומר כך

תנא מר"מ: בשעה שהחמה זורחת והמלכים מניחין כתריהן על ראשיהן ומשתחוים לחמה - מיד כועס.׻

'ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו',

תנא מדרשב"א: אהבה מבטלת שורה של גדולה מאברהם ד'וישכם אברהם בבקר',

שנאה מבטלת שורה של גדולה מבלעם, ד'ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו'.

ר''י מרב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה, אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה.

שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות.

ריב"ה: רות בתו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב היתה.

זהו שכתוב ויגדל את כסאו מכסאך', היינו מעין כסאך

וכן 'תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך'.

'נשים באוהל' היינו שרה רבקה רחל ולאה, והיינו מעין קאמר.

ופליגא דריב"ח: דבכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו, בנו - משלמה.

ותלמידו, א. 'ויהי נא פי שנים ברוחך אלי', ב. 'ויסמך את ידיו עליו ויצוהו'.

'וישם דבר בפי בלעם' – ר"א: מלאך, רבי יונתן: חכה.

רי"ו: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, - ביקש לומר:

שלא יהו להם בתכ''נ ובתי מדרשות – 'מה טבו אהליך יעקב',

לא תשרה שכינה עליהם – 'ומשכנתיך ישראל',

לא תהא מלכותן נמשכת – 'כנחלים נטיו',

לא יהא להם זיתים וכרמים – 'כגנת עלי נהר',

לא יהא ריחן נודף – 'כאהלים נטע ה',

לא יהיו להם מלכים בעלי קומה – 'כארזים עלי מים',

לא יהיה להם מלך בן מלך – 'יזל מים מדליו',

לא תהא מלכותן שולטת באומות – 'וזרעו במים רבים',

לא תהא עזה מלכותן – 'וירם מאגג מלכו',

לא תהא אימת מלכותן – 'ותנשא מלכתו'.

ארב"כ: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנא' 'ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך', 'קללה', ולא קללות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום