סוטה דף מט עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בעקבות משיחא - חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.

רב: דווקא עטרות של מלח וגפרית, אבל של הדס ושל וורד - מותר,

ושמואל: אף של הדס ושל וורד - אסור; של קנים ושל חילת - מותר,

ולוי: וכן לוי במתני' אף של קנים ושל חילת - אסור.

ד. ועל האירוס.

ר''א: פעמון עם עינבל אחד

רבר"ה: עשה לבנו תוף קטן, בא אביו ושברו שעלול להחליף בפעמון האסור, לך ועשה על עור המתוח על חבית, או קפיזא [של ג' לוגין]

ד. בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו'.

מרי"ו: עיר של זהב ותנ"ה: אבל עושה אותה כיפה של מילת

תנא: אף על חופת חתנים גזרו. – והיינו זהורית המוזהבות.

ותנ"ה: אבל עושה פפירית ותולה בה כל מה שירצה.

ד. ושלא ילמד את בנו יוונית.

ת"ר: כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם בחכמת יוונית א''ל: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם.

למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ד' מאות פרסה

אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית;

ועל אותה שנה: שנינו שבא עומר מגגות צריפים, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

ולשון יוונית לחוד, וחכמת יוונית לחוד.

וחכמת יוונית כרשב"ג ד'עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי? אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא!

-: שאני של בית ר"ג, דקרובין למלכות היו;

דתניא: מספר קומי הרי זה מדרכי האמורי,

אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי, שהוא קרוב למלכות;

של בית ר"ג התירו להן חכמת יוונית, מפני שקרובין למלכות.

בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון - משום צניעות

ד. משמת רבן יוחנן - בטלה החכמה.

ת"ר: א. משמת רבי אליעזר - נגנז ס"ת.

ב. משמת רבי יהושע - בטלה עצה ומחשבה.

ג. משמת ר"ע - בטלו זרועי תורה, ונסתתמו מעיינות החכמה.

ד. משמת ראב''ע - בטלו עטרות חכמה, שעטרת חכמים עשרם.

ה. משמת רחב''ד - בטלו אנשי מעשה.

ו. משמת אבא יוסי בן קטונתא - בטלו חסידים, שהיה מקטני חסידים.

ז. משמת בן עזאי - בטלו השקדנין.

ח. משמת בן זומא - בטלו הדרשנין.

ט. משמת רשב"ג - עלה גובאי ורבו צרות.

י. משמת רבי - הוכפלו צרות.

משמת רבי - בטלה ענוה ויראת חטא.

רב יוסף לתנא: לא תיתני ענוה, שיש אותי. ר''נ לתנא: לא תיתני יראת חטא, שיש אותי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום