סוטה דף מט עמוד א
פרק תשיעי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רבא: אלו קטני בני רשעי ישראל, שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא, אומרים לפניו: רבש"ע, מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן, למה הקהיתה שיניהם בם!
א. ראב''יב: אלמלא תפלת דוד היו כל ישראל מוכרי רבב דְּ'שִׁיתָה ה' מוֹרֶה להם'.
ב. ראב''יב: אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה, ד'ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו', תקרי בקרוב שנים
ג. ראב''יב: שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה - ראוין לישרף באש, ד'ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וגו', טעמא דיש דיבור, הא ליכא דיבור ראוין לישרף.
ד. ראב''יב: שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה - אחד מת ואחד גולה, ד'לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת', ואין דעת אלא תורה, ד'נדמו עמי מבלי הדעת'.
ריבדר"ח: כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת, שנא': 'כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך', וכתיב אח'כ: 'ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ'.
ר' אבהו: משביעין אותו מזיו שכינה, ד'והיו עיניך רואות את מוריך'.
ראב"ח: אף אין הפרגוד ננעל בפניו, ד'ולא יכנף עוד מוריך'.
א. רשב"ג אומר משום ר' יהושע: מיום שחרב בהמ"ק אין וכו'.
רבא: בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו ד'בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר', בקר שחלף
והעולם מתקיים על קדושה דסדרא ועל יהא שמיה רבא דאגדתא,
ד'ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים'- הא יש סדרים - תופיע מאופל.
א. ולא ירד טל לברכה, וניטל טעם פירות וכו'.
תניא רשב"א: משפסקה טהרה בטלה טעם וריח, משפסק מעשר בטל שומן דגן.
רב הונא: מצא תמר מיוחדת, לקחה וצררה בסודרו, כשבא רבא בנו א"ל: מריחני ריח [שמן], א"ל: בני, טהרה יש בך, והביא לו.
אדהכי הביא רבא לבנו רבה א"ל: בני, שמחת את לבי והקהיתה את שיני.
היינו דאמרי אינשי: אהבת האב על בנו ואהבת הבן על בניו.
ראב''י: גידל בביתו את ריב"ב נכדו וכשגדל א"ל השקני מים: א"ל איני בנך וזהו דאמרי אינשי גדלני גדלני, ואין אני בנך.
בפולמוס של אספסיינוס - גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס.
בפולמוס של טיטוס - גזרו על עטרות כלות,
ושלא ילמד אדם את בנו יוונית.
בפולמוס האחרון - גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר;
ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר.
משמת ר"מ - בטלו מושלי משלים.
משמת בן עזאי - בטלו השקדנים.
משמת בן זומא - בטלו הדרשנים.
משמת ר"ע - בטל כבוד התורה.
משמת רחב''ד - בטלו אנשי מעשה.
משמת ר''י קטנתא - פסקו חסידים, נקרא קטנתא - קטנתא של חסידים.
משמת רבן יוחנן בן זכאי - בטל זיו החכמה.
משמת ר"ג הזקן - בטל כבוד התורה, ומתה טהרה ופרישות.
משמת ר"יש ב"פ - בטלה זיו הכהונה.
משמת רבי - בטל ענוה ויראת חטא.
ר' פנחס בן יאיר: משחרב בהמ"ק - בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.
ר"א הגדול: משחרב בית המקדש החלו חכמים להיות כסופרים,
וסופרים כחזנים וחזנים כעם הארץ, ועם הארץ הולך ומידלדל ואין שואל ואין מבקש, על מי יש להשען? על אבינו שבשמים.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום