סוטה דף מח עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו'.

וכריב"ח: לפי שאין נותנין אותו כתיקונו, שהתורה אמרה ליתן מעש''ר ללוים, ואנו מביאים לכהנים.

ואי אפשר: להתוודות על שאר מעשרות [שני, ועני,]!

- כר"ל: דכל שאין מתודה על מעשר ראשון שוב אין מתודה על שאר מעשרות

וכאביי: הואיל ופתח בו במעשר ראשון הכתוב תחילה.

ויקשה: : דמשמע שלפחות הוא מפריש,

והא תניא: : אף הוא ביטל את הוידוי וגזר על הדמאי,

לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שמפרישין רק תרומה גדולה,

ומעשר ראשון ומעשר שני מקצתן מעשרין ומקצתן אין מעשרין,

אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: כשם שתרומה גדולה יש בה עון מיתה, כך יש בתרומת מעשר וטבל עון מיתה.

עמד והתקין להם: הלוקח פירות מע"ה מפריש מהן מעש"ר, ומעש''ש,

מעשר ראשון מפריש ממנה תרומת מעשר ונותנה לכהן, ומעשר שני עולה ואוכלו בירושלים, מעש"ר ומעש"ע- המוציא מחבירו ע"ה

-ותירצנו: : שני תקנות תיקן, ביטל וידוי דחבירים, וגזר על דמאי של עמי הארץ.

ג. ואף הוא ביטל את המעוררים.

רחבה: בכל יום שהיו עומדים לוים על דוכן ואומרים עורה למה תישן ה',

א"ל: : וכי יש שינה לפני המקום? והלא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל!

אלא: : כשישראל בצער ועכו''ם בנחת ושלוה, נאמר: 'עורה למה תישן ה'.

ג. ואת הנוקפים.

שמואל: שסרטו לעגל בין קרניו כדי שיפול דם בעיניו, וביטל: שנראה כמום.

במתניתא תנא: שהיו חובטין אותו במקלות, כדרך שעושין אותו לפני עכו"ם

א"ל עד מתי אתם מאכילין טריפות, שמא ניקב קרום של מוח, עמד והתקין להם טבעות בקרקע.

עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים. בחולו של מועד.

כל ימיו לא היה אדם צריך לשאול על הדמאי. כדאמרן.

משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות, בשיר לא ישתו יין.

משמתו נביאים הראשונים - בטלו אורים ותומים.

משחרב בהמ"ק - בטל השמיר, ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל שנא': הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'.

רשב"ג: העיד ר' יהושע: מיום שחרב בהמ"ק

אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות.

ר' יוסי: אף ניטל שומן הפירות.

רשב"א: הטהרה נטלה את הריח, המעשרות נטלו את שומן הדגן.

וחכ"א: הזנות והכשפים כילו את הכל.

משבטלה סנהדרי רהבדר"י: 'זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם'!

א. רב: אוזן השומעת זמרה תעקר.

ב. רבא: זמר בבית, סופו חרב ד'קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה'.

-: אף בית המסובך בארזים מתרועע.

ג. ר"א: ש''מ: חורבן מתחיל בסף הדלת, שנא': 'חרב בסף'.

ב. מ'ושאיה יוכת שער'. מבר"א: אני ראיתיו ונוגח כשור.

ד. ר"ה: זמר ספינות, ורועי שוורים - שרי דלתועלת ולזירוז, דגרדאי לשחוק - אסור.

ה. ר"ה: ביטל זמר בדורו, ועמדו מאה אווזים בזוז ומאה סאים חיטה בזוז ולא רצו

אבל ר"ח: זלזל בזה וכשהיה רוצה אפי' אווז בזוז לא נמצא!

רב יוסף: זמר גברי ועניית נשים -פריצות, זמר נשי ועניית גברי -כאש בנעורת.

ונפק"מ: לבטל זה מפני זה.

רי"ו: כל השותה בארבעה מיני זמר - מביא חמש פורעניות לעולם, שנא': 'הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם, והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו',

כתיב אחריו: א. 'לכן גלה עמי מבלי דעת' -שגורמין גלות לעולם,

ב. 'וכבודו מתי רעב' - שמביאין רעב לעולם,

ג. והמונו צחה צמא - שגורמין לתורה שתשתכח מלומדיה,

ד. 'וישח אדם וישפל איש' - שגורמין שפלות לשונאו של הקב"ה,

'איש' זה הקב"ה, ד'ה' איש מלחמה,

ה. ועיני גבוהים תשפלנה' - שגורמין שפלות של ישראל,

וכתיב אחריו: 'לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום