סוכה דף נג עמוד ב

פרק חמישי

ואמר דוד ט"ו מעלות להעלותו, שתהא רטיבות בקרקע והעמיד באלף אמה. ש"מ סומכא דארעא אלף אמות, ומה שכשכורין קצת יוצאין מים - הוא מסולמא דפרת.

באו למעלה עשירית אי ירדו ה' או י'- תיקו.

אחוריהם אל היכל ה' שפרעו ומתריזין כלפי מטה,

כך אמרו: הם משתחוים קדמה,

ר''י היו שונין אנו לי-ה, משתחווין, ועיננו לי-ה, מייחלות.

אין פוחתין מכא' תקיעות במקדש ואין מוסיפין על מח',

בכל יום תקעו כא' תקיעות,

ג' לפתיחת שערים, ט' לתמיד של שחר,

ט' לתמיד של בין הערביים, ובמוספין הוסיפו תשע,

בער"ש הוסיפו שש,

ג' להבטיל העם ממלאכה, וג' להבדיל בין הקדש והחול.

ער"ש שבחג תקעו מח'

ג' לפתיחת שערים, ג' לשער העליון,

ג' לתחתון, ג' למילוי המים, וג' ע"ג המזבח, וט' לתמיד של שחר,

וט' לתמיד דבין הערביים, וט' למוספין,

וג' להבטיל העם ממלאכה, וג' להבדיל בין קדש לחול.

מתני לא כר"י: דלא יפחות משבע ולא יוסיף על טז',

דלר"י: תקיעה תרועה תקיעה אחת היא, דותקעתם תרועה,

ולרבנן: תקיעה לחוד ותרועה לחוד, דתתקעו ולא תריעו,

והך: ותקעתם תרועה, - לפשוטה לפניה ולאחריה,

ולר''י: סימן בעלמא, ולרבנן התורה עשאתו מצוה.

ר"כ דאין בין תקיעה לתרועה כלום כר"י.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוכה · הדף היומי היום