לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

תענית דף כא עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. אי זו היא דבר? עיר המוציאה חמש מאות רגלי כו'.

ת"ר: עיר של חמש מאות איש ומתו ג' בג' ימים ברצף הר''ז דבר

ועיר של אלף וחמש מאות איש ומתו ט' בג' ימים ברצף הר''ז דבר

ביום א' או בד' ימים אי''ז דבר.

רנב"ח: גזר תענית בדרוקרת חמש מאות רגלי, שיצאו ממנה ג' מתים ביום א'

רנב"י זה כר''מ: דריחק נגיחותיו חייב, כ"ש קירב נגיחותיו.

רנב"ח לרנב"י: יבוא מר אצלנו

א"ל: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו.

א"ל: אני יבוא אליך, א"ל: מוטב יבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה, ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס. שאינו ראוי שהוא בן ר''ח

זכויות המגינות ובן עוה''ב

א. בסורא: ובשכונת רב לא היה דבר מפני אותו שהשאיל מעדר לצרכי קבורה.

ב. בדרוקרת: היתה דליקה, חוץ משכונת ר"ה משום אשה שחיממה תנורה מע''ש לע''ש להשאיל לשכנותיה

מתי גזרו תענית בארבה ודֶבר [ד]

א. ר"י: גזר תענית מיד כשהגיע ארבה, שאח''כ יזיקו לתבואה,

ב. ר"י: גזר תענית, כשבא דבר לחזירים, שמעיהם דומים למעי בנ''א.

ג. שמואל: גזר תענית כשהיה דבר בי חוזאי ואפי' שרחוקה.

ד. ר"נ: גזר תענית על דבר בא''י, שאם הגבירה לוקה כ"ש שפחה,

ואפי' דשמואל: חשש בחו''ל, - שם היה שיירות ביניהם

בת קול יצאה לומר שלום

ג. לאבא אומנא: לאבא אומנא בכל יום. לאביי: בער'ש לרבא: בעיוה''כ.

חלשה דעת אביי: אמרו לו שלא יכול לעשות כמעשיו. שכשמקיז דף מפריד בין גברים לנשים ונתכסה בלבוש מיוחד, והכסף שילמו במקום נסתר שלא לבייש מי שאין לו. מת''ח לא לקח, ולעני היה נותן מטבעות לסעודת הבראה.

אביי: שלח אחריו לבודקו זוג רבנן האכילם והשקם, ובלילה פרס בגדי צמר תחתיהם, ולבוקר לקחוהו עמם ופגשוהו בשוק, והציעו לו לקנות והסכים לשלם עליהם, ולא חשדם בגניבה אלא שהיו צריכים לפדות שבויים.

וכשחלשה דעת רבא: מפני אביי, אמרו לו דייך שמגן אתה על כל עירך.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת תענית · הדף היומי היום