לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

יבמות דף ס עמוד א

פרק שישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והקשה ר"א, שלפי רב ורי"ו: בוגרת ומוכ"ע בדיעבד לא מוציא,

מהטעם שסופה להיות בוגרת ומוכ"ע תחתיו,

וה"ה כאן בבעולה סופה להיות בעולה תחתיו! קשיא.

א. אנוסת ומפותת חבירו לא ישא,

א. ואם נשא ראב"י: הולד חלל, ולחכמים: כשר.

מרב: הלכה כראב"י.

א. א"ד מרב: טעם ראב"י, שסובר כר"א דפנוי על הפנויה בלאו דזונה, ומחלל

ויקשה ע"ז: דמשנת ראב"י קב ונקי, ואילו בהא דפנויה אין הלכה כר"א!

ב. רב אשי: טעם ראב"י, יש חלל מ'עשה', ורבנן: אין חלל מ'עשה'.

ד'אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה.. וכתיב בתריה

ולא יחלל זרעו בעמיו' לראב"י: אכולהו, ולרבנן: 'אלה' הפסיק הענין.

ולראב"י: 'אלה' - למעט נדה שאין הולד חלל.

דין טומאת כהן לאחותו שאינה בתולה, או מאורסה

אחותו ארוסה. ר"מ ור"י: מטמא לה, ר' יוסי ור' שמעון: לא מטמא.

אנוסה ומפותה. לכו"ע לא מטמא.

מוכת עץ. רק לר"ש: לא מטמא, דשאין ראויה לכ"ג – אין מטמא.

בוגרת. לכו"ע מטמא.

ר"מ ור"י דורשים: 'ולאחותו הבתולה' - ולא אנוסה ומפותה, ורק כשנשרו בתוליה ע"י איש - 'אשר לא היתה לאיש' - אבל מוכת עץ מטמא לה.

'הקרובה' - לרבות הארוסה, 'אליו' - לרבות הבוגרת.

וריו"ס ור"ש: 'ולאחותו הבתולה' - ולא אנוסה ומפותה ומוכת עץ,

'אשר לא היתה לאיש' - ולא ארוסה, 'הקרובה' - לרבות

ארוסה שנתגרשה, 'אליו' - לרבות את הבוגרת.

וריו"ס במוכ"ע מכשיר כר"מ: דמ'לא היתה' חדא, ומ'לאיש' חדא.

ב' מימרות של רשב"י הקשורות לבעולות, ולמלחמת מדין

א. רשב"י: גיורת פחותה מבת שלש - כשרה לכהונה ואינה כזונה,

ד'וכל הטף בנשים.. החיו לכם' ופנחס עמהם, ולרבנן - לעבדים ולשפחות.

אבל בת ג' פסולה אפי' לא נבעלה - שבראויה ליבעל מדבר,

דיקשה: 'כל אשה [גדולה] יודעת איש.. הרוגו' - הא אינה יודעת קיימו,

וטף תמיד קיימו, וכתיב בתריה: 'וכל הטף.. אשר לא ידעו.. החיו לכם'

- הא ידעי [או גדולה אף לא ידעה] הרוגו,

ובהכרח: ב'ראויה ליבעל' הכתוב מדבר [ואפי' בת ג' - בכלל אשה].

וידעו ה'ראויה ליבעל': שהעבירום לפני הציץ, כל שפניה מוריקות.

וכיוצ"ב: 'וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר', דהושיבום על פי חבית יין, בעולה ריחה נודף.

ולא לפני ציץ: לרצון ולא פורענות, להם אבל לגוים אף לפורענות.

ריב"א מריב"ל: הלכה כרשב"י.

ושמעה בפירוש, ולא מכללא: שהעיד ריב"ל על עיר בא"י ששגר רבי לר"ר ובדקה, ומצא בה גיורת פחותה משלש, והכשירה רבי.

דאי מכללא: משום שנישאה, וכרב דבוגרת ומוכ"ע אם נשא נשוי,

ודחינו: שם סופה לכך, אבל כאן אין סופה להיות זונה תחתיו.

מעשה בכהן שנשא גיורת פחותה מג' והכריחו רנב"י: להוציאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום