יבמות דף סא עמוד ב

פרק שישי

טעם ר"י: 'הזנו ולא יפרוצו', כל ביאה שאין בה פריצה אינה אלא זנות.

תניא, ר' אליעזר: כהן לא ישא קטנה.

טעמו בהו"א, לרבה: כר"מ דחייש למיעוט, וכר"י דאילונית זונה.

ודחינו: דאינו חושש כר"מ: דקטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין,

שמא ימצא סריס, ואילונית, דלר"א: קטנה מתייבמת,

וכן אינו מפרש זונה כר"י: דלר"א: זונה כשמה מבעלה, ר"ע: מופקרת,

רמב"ח: הלך בעלה להשקותה ובא עליה, ר"י: אילונית,

וחכמים: רק גיורת ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות,

ר' אלעזר: פנוי על הפנויה שלא לאישות ואין הלכה כמותו.

ראב"א: בכ"ג, שקונה אותה כשגדולה ואז היא בעולה.

ודחינו: אם קידשה אביה מאז נתקדשה, ואם לא - לכו"ע תאסר.

א. אלא לרבא: בכהן הדיוט, שמא תתפתה עליו, ולכהן נאסרת באונס.

ב. ר"פ: בכ"ג, וכהאי תנא ד'אשה' ולא קטנה, 'בתולה' ולא בוגרת.

ג. רנב"י: כהאי תנא 'בתולה' נערה, ד'הנערה טובת מראה מאד, בתולה'.

לא יבטל אדם מפריה ורביה, אלא א"כ יש לו בנים.

לב"ש: שני זכרים, לב"ה: זכר ונקבה, ד'זכר ונקבה בראם'.

הא יש לו בנים - נושא אשה דלאו בת בנים, אבל לא יתבטל מאשה,

משמואל: דאסור לעמוד בלא אשה, ד'לא טוב היות האדם לבדו'.

והנפק"מ: למכור ספר תורה בשביל אשה בת בנים.

ב"ש: לומדים ממשה, ד'בני משה גרשם ואליעזר', ולא מהבריאה, דאי אפשר.

ב"ה: לומדים מבריאת עולם, ולא ממשה, דמדעתו [משום שכינה] עשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום