יבמות דף סב עמוד א

פרק שישי

דתניא: ג' דברים עשה משה מדעתו, והסכים לדעת המקום:

פירש מן האשה - דישראל 'אל תגשו אל אשה', כ"ש אני דכל שעה,

והסכים למקום, ד'שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמוד עמדי'.

שיבר הלוחות - פסח אחד ממצות, כ"ש כל התורה ומשומדים,

והסכים למקום, ד'אשר שברת' - יישר כחך ששברת.

הוסיף יום אחד - ד'וקדשתם היום ומחר', היום כמחר - לילו עמו,

והסכים למקום, שלא שרתה שכינה עד שבת יום ג', חוץ מהא'.

א. ר"נ, לב"ש: שני זכרים ושתי נקבות, וב"ה: זכר ונקבה.

טעם ב"ש: ד'ותוסף ללדת את אחיו את הבל' [תאומות עמהם],

וכתיב 'שת לי א-להים זרע אחר, תחת הבל כי הרגו קין'.

ב. אידך דר"נ, לב"ש: זכר ונקבה, וב"ה: או זכר או נקבה.

טעם ב"ה: 'לא תהו בראה - לשבת יצרה', והרי קיים שבת.

לרי"ו: קיים פריה ורביה, שהרי היו לו,

לר"ל: לא קיים, ד'גר שנתגייר כקטן שנולד'.

כשיטתם שבמקרה זה, לרי"ו: אין לו בכור לנחלה, שהיה ראשית אונו,

ולר"ל: יש לו, ד'כקטן שנולד'.

ור"ל מודה: בהיותו נכרי יש לו חייס, ד'בראדך בלאדן בן בלאדן'.

ולכו"ע: בעבד, אין לו חייס ולא קיים, ד'עם החמור' דומה לחמור.

לר"ה: קיים, טעם פו"ר שיכלו כל נשמות שבגוף, מקרא,

לרי"ו: לא קיים, טעם פו"ר 'לשבת יצרה', ואין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום