יבמות דף נט עמוד א

פרק שישי

איבעיא: כה"ג שקדש קטנה ובגרה, אחר נישואין או אחר אירוסין?

ופשט ממשנתינו: מהאירוסין כשרות, דאחר נישואין.

ודחה: זה לעשותה חללה, וביאה עושאתה חללה,

והאיבעיא ב'והוא אשה בבתוליה יקח', דקדושין או דנישואין?

ופשט מלקמן: אירס האלמנה ונתמנה לכה"ג יכנוס!

ודחינו: שם דורשים 'אשה' יתירא, להכשירה, ומשמע אחת, וראינו לרבותה שלא השתנה גופה, ולא את בגרה שהשתנה גופה.

לא ישא בוגרת, ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת.

לא ישא מוכת עץ.

ד'אלמנה לא יקח' אף מהאירוסין, וקמ"ל דלא ילפי' מתמר מנישואין,

- דדומיא דגרושה דאף מהאירוסין שאין בגרושה גז"ש, ואין לחלק.

'אשה בבתוליה יקח' ר"מ סבר: 'בתולה' - אפי' מקצת בתולים היה משמע,

'בתוליה' - קמ"ל כל הבתולים, ולא בוגרת שכלו בתוליה,

'בבתוליה' - בנבעלה כדרכה נאסרת, שלא כדרכה לא.

ר"א ור"ש: 'בתולה' - שלימה, 'בתוליה' - אף מקצת [בוגרת],

'בבתוליה' - בין כדרכה בין שלא כדרכה, נאסרת.

• מרב: נבעלה שלא כדרכה - פסולה לכהונה גדולה.

והך דבאונס 'ולו תהיה לאשה' - בראויה לו, ולא אלמנה לכהן גדול..

משמע מצד אלמנה ולא מצד שבעלה, והיינו בשלא כדרכה,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום