יבמות דף פ עמוד ב

פרק שמיני

לר"ע: סריס חמה שאינו חולץ - כשלא ראה שעה אחת בכשרותו.

שמקטנותו מטיל מים בלי כיפה, וגם בסופו לקוי - לא הבריא בינתיים.

ויקשה מר"א על ר"א: דב"ה: בן כ' שנה ולא הביא ב' שערות -

יביאו ראיה שהוא בן כ' והוא סריס - לא חולץ ולא מייבם,

וכן בת כ'... ראיה.. והיא אילונית... - לא חולצת ולא מתייבמת.

ולב"ש: זה וזה בני י"ח, ר"א: הזכר כב"ה [ולא חולץ] ונקבה כב"ש.

א. משמואל: חזר בו ר"א מהשניה - כדהוכיח שמתרפאים במצרים.

ב. ר"א: כי תנן 'הזכר כב"ה' - לעונשין אבל חולץ כדאמר במשנתינו.

רב: סריס [ואיילונית] למפרע [וחייב], שמואל: קטן היה עד י"ח.

והך דלר"מ אין לאיילונית קנס - מקטנותה יצתה לבגר ואין נערות.

וכן תניא: אין - סריס בן סורר ומורה, ואילונית נערה המאורסה.

ר"א: סימני סריס ואילונית ובן שמנה - אינן ודאי עד בן עשרים.

דבן שמנה - כאבן ואסור לטלטלו בשבת, אבל אם הביא סימנים - ספק חי הוא-

דתניא: לת"ק: לא כלו חדשיו - נפל, לרבי: רק בלא גמרו שערו וצפרניו.

וכן אמר רשב"ג: שהה ל' יום - אינו נפל, וטעמם דבן ז' הוא ואשתהי -

ולכן רבא תוספאה: הכשיר אשה שהלך בעלה למדה"י וילדה אחר י"ב חודש.

סריס חמה - בן כ' ולא הביא ב' שערות, והביא סימני סריס,

ואף הביא אח''כ שערות - כסריס לכל דבריו.

סימניו - אין זקן, שער לקוי, בשר חלק,

רשב"ג: אין במימי רגליו רתיחות, י"א: אין בהם כיפה,

י"א: שכבת זרעו לא נקשרת, י"א: אין מימי רגליו מחמיצין,

אחרים: רוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל,

רשב"א: קולו כאשה.

אילונית - בת כ' ולא הביאה ב' שערות, והביאה סימני איילונית,

ואף הביאה אח"כ - כאילונית לכל דבריה.

סימניה - אין דדים, מתקשה בתשמיש,

רשב"ג: אין לה שיפולי מעים, רשב"א: קולה כאיש.׻

אם הביא ב' שערות בזקן - עד שיהיו כולן.

לא הביא - לר"ה: עד שיהיו כולם. לרי''ו: אף אחד מהן.

סריס דומיא דאילונית - דבידי שמים [סריס חמה] וסתמא כר"ע.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום