יבמות דף עז עמוד ב
פרק שמיני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ולרי"ו: כשרה, 'כי אם בתולה מעמיו יקח אשה' - להכשיר בתולה הבאה מב' עממין - מעמוני ובת ישראל, ולא רק גיורת מכנה אביה ואמה גרים.
א"ד: 'מעמיו' - בתולה מב' עממין כנ"ל, וגם מעם שיש בו ב' עממין היינו עמוני שזכרים אסורים נקיבות מותרות - לא רק גיורת מכנה.
ולא"ד יקשה: מנין להכשיר גם בת ממצרי שני ובת ישראל!
מעמוני ובת ישראל - נקבות מותרות,
מצרי ומצרית שניים - אין ביאתו בעבירה, אלא: מהצד השוה..
א. אם הלכה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה.
דעריות יוכיחו, עד ג' דורות ואסר זכרים ונקבות בת בתו כבת בנו,
ומהצד השוה מעריות וחלל [ד'עשה' כראב''י], שזכרים ונקבות..
וענה להם: אני כרבנן, ואף לשיטתכם כראב''י 'הלכה אני אומר'!
ועוד אמר ממקרא: 'בנים' - ולא בנות.
והשיב ע"ז ר"י: 'בנים אשר יולדו' - תלאן בלידה ובנות אסורות.
• רי"ו: לולא שלר"י תלאן בלידה, לא מצא ידיו ורגליו, שאמר:
'קהל גרים איקרי קהל', איך מצרי שני יטהר ואסור במצרית?
והתורה לא: בעבר ונשא - 'דאי' להיתר, משא"כ ממזר - 'דאי' לאיסור.
צריכות הפסוקים במצרי ואדומי
'בנים.. דור..' - בנים לחוד - הו"א בן שלישי מותר,
דורות לחוד - הו"א רק העומדין על הר סיני.
'להם' - מהם מנה, ושוב 'להם' - אחר פסולן מצרי וישראלית, ולהיפך.
'יולדו' - מצרית מעוברת שנתגיירה היא ובנה שנים.
ובממזר 'לו' - אחר פסולו, וצריכא: ממזר מטיפה כשרה, ומצרי אינו לעולם.
מצרי שני שנשא ראשונה, ודין עמוני שנשא מצרית
א. רבב"ח מרי"ו: מצרי שני בראשונה - הבן שלישי, דאחר האב.
וששנינו: ממזר שנשא שפחה הולד עבד.. - 'האשה וילדיה.. לאדוניה'.
ויקשה: ממנימין גר מצרי שאמר אני ראשון בראשונה,
אשיא לבני שניה, שיהא בן בני ראוי בקהל,
כרי"ו לתנא: תני 'אשיא לבני מצרית ראשונה'.
ב. ר"ד מרי"ו: מצרי שני בראשונה - הבן שני, דאחר האם.
ויקשה מדרי"ו: הפריש חטאת מעוברת וילדה, מתכפר בה או בולדה, והיינו ד'עובר לאו ירך אמו', ואינו ולד חטאת דלמיתה,
ותירץ: אצלינו הטעם ד'אשר יולדו' - תלאו בלידה אחר אמו.
והך דנכרית מעוברת שנתגיירה - בנה א"צ טבילה, אף דלאו ירך
- שאני עובר שכך גידולו ולא חוצץ, ולא מטעם אין מקפיד דכולו חוצץ.
ג. רבינא מרי''ו: באומות - אחר הזכר, לענין לא תחיה כל נשמה,
שמהאומות בא על כנענית - רשאי לקנותו לעבד, ולהיפך לא.
נתגיירו - אחר פגום שבשניהם,
שעמוני שנשא מצרית - זכר פסול כהעמוני, נקבה כהמצרית.
ממזרים ונתינים - אסורין לעולם, אחד זכרים ואחד נקבות.
ר"ל: ממזרת אחר י' דורות - מותרת,
'עשירי עשירי' מעמוני ומואבי לאסור זכרים אחר י' ונקבות מותרות,
וכמ"ד: דון מינה ומינה.
ומשנתינו דלעולם, ואף נקבות - כמ"ד: דון מינה ואוקי באתרא.
ממזר - האם חי
שאלו לר"א ממזרת אחר י' דורות ואמר: מי יתן שלישי ואטהרנו.
ומשנתינו: דאיסורן איסור עולם משמע שעומד בחיותו.
א. דידיע - חיי, ב. דלא ידיע - לא חיי, ג. ידיע ולא - עד ג' דורות.
מעשה בר"א שהכריז על ממזר, ובכה, א"ל: חיים נתתי לך!
מעשה דגבעונים ['נתינים'] בזמן דוד, והגזירה עליהם
נתינים - דוד גזר עליהם,
'ויקרא המלך.. ויאמר אליהם, והגבעונים לא מבני ישראל המה..
והטעם: ד'ויהי רעב בימי דוד שלש שנים..
חיפש ג"פ - עעבו"ז, עבירה, פוסקי צדקה ברבים ולא נותנין - ולא מצא,
מיד 'ויבקש דוד את פני ה', באורים ותומים,
ויאמר ה', [א.] אל שאול לא נספד כהלכה, [ב.] על אשר המית הגבעונים -
שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין לגבעונים מים ומזון, כאילו הרגן.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום