יבמות דף צב עמוד א

פרק עשירי

זעירי, ליתא למתני': כהורו ששקעה חמה וזרחה - אי"ז אלא טעות! ור"נ, איתא למתני': דהוראה היא שטעו בסברא ד'דייקא ומינסבא'.

אר"נ, תדע ד'הוראה': דבכל התורה ע"א לא נאמן, וכאן נאמן.

רבא, תדע ד'טעות': דבהורו בחלב ובדם להיתר, ואח"כ לאיסור,

וחזרו להיתר - לא משגיחים בהם, וכאן כשבא ע"א והתיר,

ואח"כ שנים ואסרו, כשבא שוב עד אחד שמת עכשיו - מתירים.

ואף לר"א - 'טעות': ד'יקוב הדין את ההר' ותביא חטאת שמינה,

ולא דס"ל 'יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב', ד'יקוב הדין ההר'!

ר' אלעזר: זינתה, רי''ו: אלמנה לכהן גדול.. ותניא כוותיה.

והיינו דלמ"ד אלמנה לכה"ג - זינתה לא, דאתם עשיתוני פנויה.

תניא לר"א: חייבת על כל ביאה, וחכמים: קרבן אחד על הכל.

ומודים לר"א: בנשאת לחמשה, הואיל וגופין מוחלקין.

א"ל 'מת בעלך ואח"כ בנך' ונשאת, ואח"כ א"ל 'להיפך'

- תצא, והולד ראשון ואחרון ממזר.

'מת בנך ואח"כ בעלך' ונתייבמה, ואח"כ 'להיפך'

- תצא, והולד ראשון ואחרון ממזר.

'מת בעליך' וניסת, ואח"כ 'קיים היה ומת'

- תצא, והולד ראשון ממזר, ואחרון אינו ממזר.

'מת בעלך' ונתקדשה, ואח"כ בא - מותרת לחזור לו,

נתן האחרון גט - לא פסלה מהכהונה, ד'ואשה גרושה מאישה'.

'ראשון' - לפני שמועה, ו'אחרון' - לאחר שמועה,

ולא בקיצור: 'ולד ממזר' אגב סיפא: דקיים היה ומת..

משנתינו ר"ע: אין קדושין בחייבי לאוין, אף לא ד'שאר', ולכן ממזר.

אבל לחכמים: אין ממזר מיבמה, דס"ל בדעת ר"ע מלאוין דשאר כן ממזר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום