יבמות דף צד עמוד א

פרק עשירי

ופשט ממשנתינו: 'מת בעלך ואח"כ בנך' ונשאת,

ואח"כ א"ל 'להיפך' - תצא, והולד ראשון ואחרון ממזר.

ולא תרי ותרי - כנ"ל.

אלא עד אחד, ובאו שנים והכחישוהו - בלעדיהם נאמן.

ודחינו: בתרי ותרי, ובעדי הזמה דרחמנא האמינם.

ומוכיח שנאמן: אין האשה נאמנת 'מת יבמי', משמע שעד אחד כן!

ודחינו מסיפא: אין האיש נאמן 'מתה אשתי' לישא אחותה,

- ושם ודאי עד אחד לא נאמן, שבאיש לא שייך 'משום עיגונא הקילו'-

ו'אשה' לגופיה, שאף לר"ע דממזר מלאוין ל"א חיישא לקלקול זרעה.

רבא: עד אחד נאמן ביבמה, איסור כרת התרת כ"ש איסור לאו!

ודחה ההוא מרבנן: היא עצמה תוכיח, שנאמנת לכרת ולא ללאו!

והטעם שמא שונאתו ולא דייקא, א"כ גם בעד אחד לא דייקא.

מרב: היה לר"א לדרוש מרגלית [ולא חרס]:

'ואשה גרושה מאישה' נתגרשה רק מאישה פסולה לכהונה, ריח גט.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום