לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

יבמות דף צד עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. הלכה אשתו למדה"י, 'מתה אשתך' ונשא אחותה, ואח"כ באה

- מותרת לחזור לו.

מותר בקרובות שניה, ושניה בקרוביו, מתה - מותר בשניה.

מתה אשתך ונשא אחותה, ואח"כ 'קיימת היתה ומתה'

- הולד ראשון ממזר, ואחרון אינו ממזר.

ריו"ס: כל שפוסל ע"י אחרים - פוסל ע"י עצמו,

שאין פוסל ע"י אחרים - אינו פוסל ע"י עצמו.

ומשנתינו אפי': בהלכו אשתו וגיסו [בעל אחות אשתו] למדינת הים,

שבנשואים האלו נאסרה אשת גיסו על גיסו - אשתו מותרת!

ולכאורה דלא כר"ע: דכל עריות אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש שנשאת על פי ב"ד, ור"ע מוסיף אשת אח ואחות אשה,

וכיון שצריכה אחות אשתו גט ממנו - הויא לה 'אחות גרושתו'!

ודחינו דר"ע מיירי: אשת אח - בקידש אחיו אשה והלך למדה"י,

ושמע שמת אחיו ונשא אשתו, ויאמרו תנאי היה לו בקידושין.

אחות אשה - בקידש אשה והלכה למדה"י, ושמע שמתה ונשא אחותה, ויאמרו תנאי היה לו בקדושי הראשונה וכדין נשא.

משא"כ במשנתינו: דבנשואין, לא שייך תנאי, דאינו עושה בעילתו זנות.

לפי זה, שמשנתינו אפי' כר"ע, יקשה קושיא נוספת

ר"א לר"כ, ישנה: גם חמותו, דלר"ע: חמותו מותרת לאחר מיתה!

ד'באש ישרפו אותו ואתהן' - לרי"ש: את אחת מהן, לר"ע: את שתיהן,

ולאביי ניחא שחלקו: ב'משמעות דורשין' אם הפסוק גם על אם חמותו,

לרבא יקשה שחלקו: ב'חמותו אחר מיתה', דלר"ע רק בשתיהן קיימות.

א"ל אף לר"ע: מיעט רק משריפה ולא מאיסור אסורה אחר מות אשתו.

טעם שאין נאסרת בשכיבת אחותה, כהלך בעלה למדה"י

אשתו במזיד אסורה מדאורייתא - גזרו בשוגג, משא"כ אחות אשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום