יבמות דף פט עמוד ב

פרק עשירי

לרנב"א, ששנינו: נקוב על לא נקוב תרומה ולא תאכל עד שיפריש עליה.

- שאני טמא דמדאורייתא חל, ד'לא תשאו.. חטא בהרימכם את חלבו'.

רבה לר"ח, לדבריך: דאף סאת תרומה חזר לטבלו, שמא יפשע,

כיון שמדאורייתא - תרומה, ב"ד מתנין לעקור דבר מהתורה?

א"ל שכן: כמשנתינו דעשו ממזר מראשון, והתירוהו בממזרת! ודחאו: דאסור בממזרת, ו'ממזר' - לאוסרו בבת ישראל.

א. מוכיח ר"ח שכן, דתניא: מאמתי יורש אשתו קטנה יתומה?

ב"ש: תעמוד בקומתה וחופה, ב"ה: חופה, ר"א: תגדיל ותבעל,

ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה וכ"ז מדרבנן נגד התורה.

ודחינו: יורשה – הפקר ב"ד הפקר, 'כל אשר לא יבא.. בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו..', ו'אשר נחלו.. וראשי האבות' – ראשים כאבות.

מיטמא – מת מצוה, דכיון שאין לה יורשין קוראת ולא ענו לה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום