יבמות דף פה עמוד ב

פרק תשיעי

הטעם לרבי: אלמנה - דדברי תורה אין צריכין חיזוק ודאי יגרשנה.

דבר אחר: זה - הוא מרגילה, וזו - היא מרגילתו לכן קנסוה -

או רשב"א שנאה ונתן טעם, או רבי שנאה והסביר את חלוצה דרבנן.

א. ממזרת ונתינה לישראל - דדאורייתא, אבל היא מרגילה.

ודחינו: לר"א ד'ממזר שנשא שפחה - עבד וממזר' לא מרגילה!

ב. מחזיר גרושתו משניסת - דדאורייתא, אבל היא מרגילה.

ודחינו: לר"ע ד'ממזר מלאוין' לא מרגילה!

ג. בעולה לכה"ג - דדאורייתא, אבל היא מרגילה.

ודחינו: לראב"י ד'חלל מחייבי עשה לא מרגילה!

ד. מחזיר ספק סוטתו - דדאורייתא, אבל היא מרגילה.

ודחינו: לרמב"ח ד'בא עליה בעלה בדרך - זונה' לא מרגילה!

ה. אלא הנפק"מ: סוטה ודאי - שהיא מרגילה, דאף לר"ע אין ממזר בסוטה.

וכן בת כהן לישראל - לא תאכל בתרומה.

בת ישראל, מאורסת מעוברת שומרת יבם, ללוי,

וכן בת לוי לישראל - לא תאכל במעשר.

בת לוי, מאורסת מעוברת שומרת יבם, לכהן,

וכן בת כהן ללוי - לא תאכל בתרומה ובמעשר.

משנתינו ד'לא תאכל במעשר': כר"מ ד'מעשר ראשון אסור לזרים'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום