יבמות דף פז עמוד ב

פרק עשירי

ב. א"א 'לא נעשה מתים כחיים בייבום' מק"ו: מתרומה שעשה ולד מראשון כמשני - ולא עשה מתים כחיים, דת"ל: 'דרכיה דרכי נועם..'

ג. א"א 'נעשה מתים כחיים בתרומה' מק"ו: מייבום שלא עשה ולד מראשון כמשני - ועשה מתים כחיים, דת"ל: 'וזרע אין לה' ואין.

ד. א"א 'נעשה ולד מראשון כמשני בייבום' מק"ו: מתרומה שלא עשה מתים כחיים - ועשה ולד מראשון כמשני, דת"ל: 'ובן אין לו' ואין.

ה. א"א 'לא נעשה ולד מראשון כמשני בתרומה' מק"ו: מייבום שעשה מתים כחיים - ולא עשה ולד מראשון כמשני, דת"ל: אין לה, ויש.

פרק עשירי - האשה רבה

תצא מזה ומזה, גט מזה ומזה.

אין לה מהם כתובה, פירות, מזונות, בלאות. נטלה - תחזיר.

הולד ממזר מזה ומזה.

לא מטמאים לה. לא זכאים במציאתה, מעש"י, הפרת נדריה.

בת ישראל - נפסלה מכהונה, לוי - ממעשר, כהן - מתרומה.

אין יורשין של זה ושל זה יורשין כתובתה.

מתו - אחיו של זה ושל זה חולצין ולא מייבמין.

ריו"ס: כתובתה על נכסי בעלה הראשון.

ר"א: ראשון - זכאי במציאתה, מעש"י, הפרת נדריה.

ר"ש: ביאה וחליצה מאח ראשון פוטרת, ואין הולד ממנו ממזר.

ואם ניסת שלא ברשות - מותרת לחזור לו.

ניסת על פי ב"ד - תצא ופטורה מן הקרבן,

לא ניסת על פי ב"ד - תצא וחייבת בקרבן.

הלכה וקלקלה - חייבת בקרבן, שלא התירוה אלא לינשא.

ששנינו בסיפא: שלא ברשות - בעדים, רישא ברשות ב"ד - בעד אחד,

ושנינו: הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד, אשה, עבד ושפחה!

א. מכך ששנינו: עד אחד 'אכלת חלב', והוא 'לא אכלתי' פטור,

דוקא שמכחישו אבל שתק נאמן, דעד אחד נאמן -

ד'או הודע אליו' ולא מאחרים, אבל כששותק - 'או הודע', מ"מ.

ודחינו: שמא משום דשתיקה כהודאה! ולא שהעד נאמן.

וראיה מסיפא: שנים 'אכלת חלב', והוא 'לא אכלתי' - פטור,

ור"מ מחייב מק"ו, וטעם רבנן שיכול לומר 'מזיד הייתי',

אפי' בשנים שבעלמא נאמנים כאן לא, ובהכרח רישא משום דשתיקה כהודאה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום