יבמות דף פו עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

טעמו: 'כי את מעשר.. אשר ירימו.. תרומה' - כתרומה שאסור לזרים.

ולא כתרומה לגבי מיתה וחומש ד'ומתו בו' וכן 'ויסף חמישיתו עליו'.

אבל רבנן: כתרומה שטובלת וחייב על טבלו מיתה, אף מעשר ראשון,

וכריו"ס שלא רק טבל שלא הורם ממנו כלל, אלא אפי' לא הורם מעשר ראשון, שני, ואפי' עני - בלאו ד'לא תוכל לאכול בשעריך',

וכן כאן מה שקראו 'תרומה' - דטובלת כתרומה, אף לענין מיתה.

ביאור הסיפא ד'בת לוי לכהן ולהיפך - לא תאכל במעשר'

יקשה אף לר"מ: למה לא תאכל במעשר, הרי מודה שכהנת אינה זרה!

א. הכוונה היא: 'אינה נותנת רשות לתרום' כיון שרק מאורסת,

אבל נשואה אפי' בת ישראל ללוי נותנת רשות ד'אתם וביתכם'.

ב. 'אין חולקין לה מעשר בגרנות', אף נשואה ומאורסת אגב רישא.

למ"ד - משום ייחוד, ולמ"ד - משום גרושה ואטו גרושה בת ישראל.

נתינת מעשר ראשון – למי? קודם קנס ואחר קנס.

לר"ע: מעשר ראשון ללוי, ולראב"ע: אף לכהן.

טעם ר"ע: לא משום 'ואל הלוים תדבר..' דבכ"ד מקומות נקראו כהנים לויים,

אלא ד'ואכלתם אותו בכל מקום' ולא כהן שאין יכול בבית הקברות,

וראב"ע: 'בכל מקום' דלא בעי חומה, ואם אכלו בטומאה לא לקי.

איתמר: מפני מה קנסו לוים במעשר? לא עלו בימי עזרא ככתוב.

וחלקו: אם הקנס לתת לעניים, או לכהנים דבימי טומאתן עניים. והמעשה בגינה שלקח ראב"ע [כהן] מעש"ר, והיסב ר"ע פתחה לבית הקברות, ואמר ראב"ע 'עקיבא בתרמילו רועה צאן ואנא חיי'!

למ"ד 'קנס לכהנים' ה"ק ר"ע: בתורת קנס יש לך ולא בתורת חלוקה.

• ר"ח: בתחלה היו מעמידים שוטרים מהלוים, עכשיו מישראל.

א. בת ישראל שניסת לכהן - תאכל בתרומה,

מת ולה הימנו בן - תאכל בתרומה.

ניסת ללוי - תאכל במעשר,

מת ולה הימנו בן - תאכל במעשר.

ניסת לישראל - לא תאכל בתרומה ובמעשר,

מת ולה הימנו בן - לא תאכל בתרומה ובמעשר.

מת מישראל - מעשר, מלוי - תרומה, מכהן - לא תאכל.

בת כהן שניסת לישראל - לא תאכל בתרומה,

מת ולה הימנו בן - לא תאכל בתרומה.

ניסת ללוי - תאכל במעשר,

מת ולה הימנו בן - תאכל במעשר.

ניסת לכהן - תאכל בתרומה,

מת ולה הימנו בן - תאכל בתרומה.

מת מכהן - לא תרומה, מלוי - לא מעשר,

מישראל - 'ושבה אל בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל'.

מנין שישראלית חוזרת בשביל בנה מכהן?

מרב: 'בת ובת', ואפי' לרבנן [דר"ע] דלא דרשי ווי: כל 'ובת' יתירא.

מנין שכהנת לא חוזרת לחזה ושוק?

א. רב"ש: 'היא בתרומת הקדשים לא תאכל' - במורם מהקדשים.

ב. מרב"א: ושבה.. מלחם.. תאכל' - ולא כל לחם.

ג. רב ספרא: 'מלחם אביה תאכל' - ולא בשר.

ד. רב פפא: 'מלחם אביה תאכל' - לחם הקנוי לאביה, ולא חו"ש דמגבוה.

ה. רבא: 'ואת חזה התנופה.. תאכלו.. אתה.. ובנותיך אתך' - בזמן שאתך.

תניא: כשחוזרת בשביל בנה - חוזרת אף לחזה ושוק, שבזה אין 'מיעוט'.

החילוקים שבין 'דין זרע' לפסול מתרומה, לבין 'דין זרע' בייבום

'ושבה אל בית אביה' - ולא שומרת יבם, 'כנעוריה' - ולא מעוברת.

א. שא"א בק"ו: מייבום שלא עשה ולד מראשון כמשני - ועובר כילוד,

- דמה לי בייבום שעשה מתים כחיים, ת"ל: 'כנעוריה'..

ואיצטריך: כנעוריה מעיקרא והשתא חד גופא, זרע אין לה גופא סריקא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום