עבודה זרה דף יז עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א"ל: רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, ועליו נתפסת?

אמר לו: עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו,

אמר לי, כתוב בתורתכם: לא תביא אתנן זונה וגו', מהו לעשות הימנו בהכ"ס לכ"ג?

ולא אמרתי לו כלום; אמר לי, כך לימדני: 'כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו' - ממקום הטנופת באו, למקום הטנופת ילכו, והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות,

ועברתי על מה שכתוב בתורה: 'הרחק מעליה דרכך' - זו מינות, 'ואל תקרב אל פתח ביתה' - זו הרשות.

וא"ד: הרחק מעליה דרכך - זו מינות והרשות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו זונה.

וכמה? אר"ח: ד' אמות.

ורבנן כדר"ח: כל זונה שנשכרת לבסוף היא שוכרת, שנא': 'ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך'.

ופליגא אדא"ר פדת: לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד, שנא': 'איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'.

• עולא כשהיה בא מבית רב היה מנשק לאחותו על זרועותיה ואמ"ל על חזיהן.

ופליגא דידיה אדידיה, עולא: קריבה בעלמא אסור, משום לך לך, אמרין, נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב.

לעלוקה שתי בנות הב הב – מ"ע: קול שתי בנות, שצועקות מגיהנם ואומרות בעוה"ז הבא הבא, ומאן נינהו? מינות והרשות.

א"ד: אר"ח ממ"ע: קול גיהנם צועקת ואומרת: הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה הבא הבא.

'כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים' - והיינו דואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים.

למימרא דכל הפורש ממינות מיית, והא אותה שבאה לפני ר"ח ואמרה לו: קלה שבקלות עשתה בנה הקטן מבנה הגדול, וא"ל ר"ח: הביאו לה תכריכין ולא מתה;

מדקאמרה קלה שבקלות עשתה, מכלל דמינות נמי הויא בה! אלא ההיא דלא חזרה בה שפיר ומש"ה לא מתה.

א"ד: ממינות אין, מעבירה לא.

ואותה שבאה לפני ר"ח וא"ל: הכינו לה תכריכין ומתה! מדקאמרה קלה שבקלות, מכלל דגם מינות היתה בה

ומעבירה לא? והתניא: אמרו עליו על ר"א בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.

פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות.

בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.

הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים,

אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנא': 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה'.

אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים,

אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה'.

אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים,

אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'.

אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים,

אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנא: 'ונמקו כל צבא השמים'.

אמר: אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.

יצתה בת קול ואמרה: ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.

[והא הכא בעבירה הוה ומית!] התם נמי, כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא.

בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת.

ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי.

ר"ח וריו'נ הלכו בדרך הגיעו לב' שבילין חד פתוח לעכו"ם וחד פתוח לפתח בית זונות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום