עבודה זרה דף ה עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ועשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו: כלך אצל יחיד, ואם חטאו צבור אומרים להו לכו אצל צבור.

וצריכא, ציבור אף דמפרסם החטא, יחיד אף דלא אלימא זכותו

והיינו דדרי''ונ ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה.

מרי'ונ: כל העושה מצוה אחת בעוה"ז, מקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב,

שנא': 'והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך'; וכל העובר עבירה אחת, מלפפתו ומוליכתו ליום הדין, שנאמר: 'ילפתו ארחות דרכם וגו'.

ר"א: קשורה בו ככלב '..לשכב אצלה – בעוה'''ז להיות עמה- לעוה'ב.

ר"ל: בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו - אנו לא באנו לעולם, ד'אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'.

משמע דאי לא חטאו לא היו מולידים, והכתיב: 'ואתם פרו ורבו'! - עד סיני. ומה שכתוב בסיני 'לך אמור להם שובו לכם לאהליכם'! -היינו לשמחת עונה.

והך ד 'למען ייטב להם ולבניהם וגו'! לאותן העומדים על הר סיני.

ואר"ל: 'זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון? מלמד שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ופרנסיו, כיון שהגיע לדורו של ר"ע, שמח בתורתו ונתעצב במיתתו, אמר: ולי מה יקרו רעיך אל

וא"ר יוסי: אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף,אוצר נשמות ושמו 'גוף' ד'כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי'

- לא תימא אנו לא באנו לעולם, אלא כמי שלא באנו לעולם.

ואי לא חטאו לא מתו ופרשת יבמות ופרשת נחלות על תנאי הן!

כדרשב"ל: 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי' -שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר: אם מקבלין ישראל את התורה מוטב, ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו.

מיתיבי: 'מי יתן והיה לבבם זה להם' - לבטל מהם מלאך המות א"א שכבר נגזרה גזרה, הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן, שנא': 'למען ייטב להם ולבניהם עד עולם'

כרבי יוסי: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנא': 'אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון'.

ורבי יוסי למען ייטב להם ולבניהם עד עולם כיון שאין מיתה אין טובה גולה מזו

- ות"ק הך ד'אכן כאדם תמותון' עניות,

ארבעה חשובים כמתים, עני, סומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים.

עני, ד'כי מתו כל האנשים', והיינו דתן ואבירם שירדו מנכסיהם

סומא ד'במחשכים הושיבני כמתי עולם'

מצורע ד'אל נא תהי כמת'

ומי שאין לו בנים ד'הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי'.

ת"ר: 'אם בחקתי תלכו' - אין אם אלא לשון תחנונים,

וכן אומר: לו עמי שומע לי וגו' כמעט אויביהם אכניע' ואומר: 'לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' 'ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו'.

ת"ר: 'מי יתן והיה לבבם זה להם' - אמר משה לישראל: כפויי טובה בני כפויי טובה, בשעה שאמר הקב"ה לישראל: 'מי יתן והיה לבבם זה להם', היה להם לומר: תן אתה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום