בבא בתרא דף קמג עמוד ב

פרק תשיעי

דשם אנן סהדי עדיף מסברא שהתכון לקרבן גדול רק שא''א להביא הכל בכלי אחד

והלכתא כר"י בשדה ענין ומחצה [לרשב"ם בכוליה ש"ס]

ר"י הראויים לבנים לבנים הראויים לבנות לבנות ואם יש כלה בביתו לכלתו שלח [מפני חביבות בנו] ואם בנותיו לא עדיין לא נשואות וודאי שלח להן,

אביי עשוי אדם לקרוא לבנו בניי - מחושים בן דן דנקראו ע"ש

דחה רבא א- שהיו מחוברין כחושים של קנה

ב-א"נ כקשרי קנים [ונקראו ע"ש העתיד] או עלי קנים

אלא רבא מההוא דבני פלוא אליאב ולבני איתן עזריה

[הא דלא מהני מאי דקרו אינשי לברא בניי –לכה"ג דמצא דייתיקי או מתנה]

ר''ח: קרינן לנכד בן מבר''א

לא קרינן לנכד בן

דהמודר הנאה מבנים מותר בבני בנים ובפרו"ר חשיבי כבנים

הניח בנים גדולים וקטנים,

השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע;

אם אמרו: ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלים - השביחו לעצמן.

וכן האשה שהשביחה את הנכסים - השביחה לאמצע;

אם אמרה: ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה.

מרבא ואם שבחו נכסים מחמת עצמן השביחו לעצמן

חוץ מאודייני [בור וכיסויו] שלעולם הוא לאמצע שאף קטנים יכולים לשומרו

אודייני- רשב"ם בור וכיסוי תוס' כלי גבוה שעומדים עליו שומרי שדות וכרמים

ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושים ואוכלין השביחו לעצמן

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום