בבא בתרא דף קמז עמוד א

פרק תשיעי

דתניא היה חולה ומוטל במטה, ואמרו לו: נכסיך למי? ואמר להן: דומה שיש לי בן, או שאשתי מעוברת עכשיו שאין לי בן נכסי לפלוני;

ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת - אין מתנתו מתנה;

לימא רשב''מ היא ולא רבנן

ודחי' דאפי' תימא רבנן, - דומה שאני. ולא אמרי' שנזכר בצערו

א. ר''ז מרב והעברתם את נחלתו לבתו יש לך העברה אחרת שהיא כזו,

ב. ר''נ מרב''א ונתתם את נחלתו לאחיו, נתינה אחרת שהיא כזו.

לר''נ לא מהעברתם - דבעי לכדרבי: בכולן נאמרה נתינה וכאן נאמרה העברה

שרק בת מעבירה נחלה משבט לשבט, שבנה ובעלה יורשין אותה.

ר''ז לא מונתתם- אורחיה דקרא הוא.

ג. רמב''יר: מחזקיהו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה - בצואה בעלמא.

ד. רב''י ואחיתופל וגו' וילך וגו' אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק - בצואה בעלמא.

א. אל תהיו במחלוקת, ב. ואל תמרדו במלכות בית דוד,

ג. ויום טוב של עצרת ברור שאין עננים - זרעו חטים.

מ''ז: בלול מעונן איתמר. נהרדעי מרי''ע: לא ברור ממש, ולא בלול ממש, אלא אפילו בלול ורוח צפונית מנשבתו - זה הוא ברור.

ר''א לר''א ריב''א מתני': מוצאי יו''ט אחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה,

נטה כלפי צפון - עניים שמחים ובעלי בתים עצבין,

מפני שגשמי שנה מרובין ופירות מרקיבין;

נטה כלפי דרום - עניים עצבים ובעלי בתים שמחין,

מפני שגשמי שנה מועטין ופירות משתמרין;

נטה כלפי מזרח - הכל שמחין; כלפי מערב - הכל עצבין.

והך: מזרחית - לעולם יפה, מערבית - לעולם קשה, רוח צפונית - יפה לחטים בשעה שהביאו שליש, וקשה לזיתים בשעה שיניצו,

ורוח דרומית - קשה לחטין כשהביאו שליש, ויפה לזיתים כשיניצו

רנב''י וסימנך: שלחן בצפון צפונית מגדלת חיטים ללחם הפנים,

מנורה בדרום ודרומית מועלת לזיתים לשמן המנורה

לא קשיא: הא לן והא להו.

אבא שאול יום טוב של עצרת ברור שאין עננים - סימן יפה לכל השנה כולה.

רב זביד: ראש השנה אם חם כל השנה חמה, אם קר כל השנה קרה.

נפק''מ לתפלתו של כהן גדול.

רבא מר''נ: מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא היא, שמא תטרף דעתו עליו.

והך דרב נחמן, אף דשמואל: המוכר שט''ח וחזר ומחלו מחול, ואפי' יורש מוחל

מודה שמואל: שאם נתנו במתנת שכ''מ שאינו יכול למוחלו

ואי דרבנן למה אינו יכול למחול?

-אלא: אינה של תורה ועשאוה כשל תורה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום