בבא בתרא דף קמח עמוד ב

פרק תשיעי

מי הוי שיור או לא? אם נתן לבעל הגג זכות להוציא זיזין לחצר

את''ל: בית לאחד ודיוטא לאחד לא הוי שיור, חוץ מדיוטא מהו?

פשט רבא מר''נ אי בית לאחד ודיוטא לאחר אינו שיעור חוץ מדיוטא הוי שיעור

וכר''ז: שאם רצה להוציא בה זיזין - מוציא משמע, כיון דשייר דיוטא, שייר גם מקום זיזין, וה'נ כשאמר חוץ מפירותיו- שייר מקום פירותיו)

ריב''מ מר''נ במחלק - חוזר בכולן; בנמלך, - חוזר רק באחרון. [אומדנא]

ולא אמרי' שעיין למי לתת ואז נתן - דסתם שכ''מ מיידק ואח''כ נותן.

ראב''מ מר''נ: אינו חוזר - חיישינן שמא יש לו נכסים במדינה אחרת.

והך דתני: שאם לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה

מיירי א. ר''ח: א. ר''ח: באומר כל נכסי. ב. מבר''א במוחזק לנו שאין לו.

ת''ש: כולן לראשון ומקצתן לשני - שני קנה, ראשון לא קנה;

אין להוכיח: דמיירי במת אלא, בשעמד.

וכן מסתבר מדתני סיפא: מקצתן לראשון וכולן לשני - ראשון קנה, ולא שני.

אי מיירי בשעמד, משום כך שני לא קנה, אבל אי בשמת, ששניהם יקנו.

דחה רב יימר: אף בשעמד, אי חזרה במקצת הויא חזרה בכולה, לכן שני קנה,

אבל אי אינה חזרה בכולה, שיהא כמחלק ולחד מינייהו לא ליקנו.

והלכתא: חזרה במקצת הויא חזרה בכולה; רישא - בין שמת בין שעמד,

סיפא רק בשעמד.

א. הקדיש כל נכסיו ועמד, מהו?

אי כל לגבי הקדש גמר ומקני, או לגבי עצמו לא?

ב. הפקיר כל נכסיו, מהו?

אי כיון דאף לעניים כעשירים גמר ומקני, או לא?

ג. חילק כל נכסיו לעניים, מאי?

אי צדקה ודאי מגמר גמר ומקני, או לא? תיקו.

(ל"א: הקדיש, הפקיר, חילק מהו תיקו)

ר''ש: יטול, ויזכה, ויחזיק ויקנה - כולן לשון מתנה הן.

במתניתא תנא: אף יחסין וירת בראוי ליורשו [לשונות מתנה] וכריב''ב.

יהנה בהן במתנה או ליתהני מידי. יראה בהן. יעמוד בהן. ישען בהן. תיקו

ר''י מרב: אינו חוזר.- כשפרעם בחוב. ופעמים אמר: שחוזר- כשהכסף בעיין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום