בבא בתרא דף טז עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
'עוד זה מדבר וזה בא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים וגו',
עוד זה מדבר וזה בא וַיֹּאמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיִּקָּחוּם וגו',
עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ "אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן" בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה" מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ וגו', וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וגו', וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָתִי "מִבֶּטֶן אִמִּי" וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה יְהֹוָה נָתַן וַיהֹוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא" אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי" הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' , וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן אֵי מִזֶּה תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר מִשֻּׁט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ
אמר לפניו: רבש"ע, שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם, שאמרת לו: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, ובשעה שבקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה, ולא הרהר אחר מדותיך.
'• וַיֹּאמֶר ה' "אֶל הַשָּׂטָן וגו' וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם
רי"ו: אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו, כאדם שמסיתין אותו וניסת.
במתניתא תנא: יורד ומתעה ועולה ומרגיז, נוטל רשות ונוטל נשמה.
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' "וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד עוֹר" וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ
אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ" וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ ויאמר ה' אל השטן הִנּוֹ בְיָדֶךָ אַךְ את נפשו שמור, אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ" וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי" יְהֹוָה וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב וגו',
רי"צ: קשה צערו של שטן יותר משל איוב, משל לעבד שא"ל רבו: שבור חבית ושמור את יינה.
ר"ל: הוא שטן ד'וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי וגו''.
הוא יצה"ר ד'רַק רַע כָּל הַיּוֹם, והכא רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ
הוא מלאך המות, דאַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר, אלמא בדידיה קיימא.
ר לוי: שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו. שטן, כיון דחזיא להקב"ה דנטה דעתו אחר איוב, אמר: ח"ו מינשי לרחמנותיה דאברהם.
פנינה דכתיב: 'וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ'.
דרשה ראב"י בפפוניא, בא שטן נשקו לרגליו.
רבא: בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו - בשפתיו לא חטא, בלבו חטא.
והיינו ד'אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע פְּנֵי שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם לֹא אֵפוֹא מִי הוּא.
רבא: בקש איוב להפוך קערה על פיה. א"ל אביי: לא דבר איוב אלא כנגד השטן.
כתנאי ר"א: אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע בקש איוב להפוך קערה על פיה כבוד שחירף.
רי"ה: לא דבר איוב אלא כלפי שטן.
רבא: 'עַל דַּעְתְּךָ כִּי לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל' בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין, אמר לפניו: רבונו של עולם, בראת שור פרסותיו סדוקות, בראת חמור פרסותיו קלוטות. בראת גן עדן, בראת גיהנם. בראת צדיקים, בראת רשעים, מי מעכב על ידך!
והשיבו לו חבריו 'אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל - ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין'.
רבא בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן.
וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן - דכל אלמנה שלא נשאוה נתן שמו עליה שישאוה
רב: 'לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי וְהַוָּתִי בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ יָחַד' - עפרא לפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא?
רב: 'לו יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ' - עפרא לפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?
רבא: 'בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה' - עפרא לפומיה דאיוב, איהו באחרניתא, אברהם אפילו בשלו לא הסתכל ד'הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ' מכלל דמעיקרא לא ידע
רבא: 'כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה' - מכאן שכפר איוב בתחיית המתים.
רבה: 'אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם'
בסערה חרף, ד'אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי', אמר לפניו: רבש"ע שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב!
בסערה השיבוהו- וַיַּעַן יְהֹוָה אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי,
א"ל: הרבה נימין בראתי באדם, וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה, שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת, שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת - מחשיכות מאור עיניו של אדם,
בין גומא לגומא לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי?
מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה' - הרבה טיפין בראתי בעבים, וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה, כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד, שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד - מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות,
בין טיפה לטיפה לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי?
תעלה לישנא דדפוס כרב"ש: ד'וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע'.
'וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת - הרבה קולות בראתי בעבים, וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו, כדי שלא יהו שתי קולות יוצאות משביל אחד, שאלמלי שתי קולות יוצאות משביל אחד - מחריבין את כל העולם,
בין קול לקול לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי? ,
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום