לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא בתרא דף כה עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ר"א: עולם לאכסדרה הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת, וכיון שהגיעה חמה לקרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע.

ורבי יהושע עולם לקובה הוא דומה, ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה,

'הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם' - ביום, 'וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן' - בלילה,

'סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ' - אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן.

לר"א: 'מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה' - זו רוח דרומית, [שבאה בשפיכה]

והך דמעלה רביבים ומגדלת עשבים - שבאה בניחותא

'וּמִמְּזָרִים קָרָה' - זו רוח צפונית,

'מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח' - זו רוח מערבית,

'וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק' - זו רוח מזרחית.

ר"ח והך: 'מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה' - זו רוח צפונית שמזלת הזהב, הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס'.

מיום שחרב ביהמ''ק

רב'פ מר"ח: לא הוגשמה רוח דרומית, 'ויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו', וכתיב: 'צפון וימין אתה בראתם'. מוכח

רב"פ מר"ח: אין הגשמים יורדין מאוצר טוב 'יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וישראל שרויין על אדמתם - גשמים יורדין מאוצר טוב, בזמן שאין ישראל שרויין על אדמתם - אין גשמים יורדין מאוצר טוב.

ארי"צ: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין,

וסימניך: שלחן [עושר] בצפון, ומנורה [חכמה] בדרום.

וריב"ל: לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר,

'אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד'.

ריב"ל: שכינה במערב דמצדד אצדודי מעט לצד דרום.

ר"ח לרב אשי: כגון אתם היושבים בצפון דא"י – התפללו לצד דרום. לצד א''י.

שבבל לצפון דארץ ישראל דמִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

א. רבי יוסי מתיר בחרדל

הטעם: שיכול לומר לו: עד שאתה אומר לי הרחק חרדלך מן דבוריי, הרחק דבורך מן חרדליי, שבאות ואוכלות לגלוגי חרדליי.

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה,

ובחרוב ובשקמה - חמשים אמה, בין מלמעלה בין מן הצד.

אם הבור קדמה - קוצץ ונותן דמים, ואם אילן קדם - לא יקוץ,

ספק זה קדם וספק זה קדם - לא יקוץ.

ר' יוסי: אף שהבור קודמת לאילן לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו.

בין שהבור למטה ואילן למעלה, ששורשיו מזיקין לבור

בין שהבור למעלה ואילן למטה, מפני שמחלידין את הקרקע ומלקין קרקעיתה של בור.

שמואל: הלכה כרבי יוסי. שאף בור קדם לאילן לא יקוץ דזה נוטע בתוך שלו

ר"א מר"כ: מודה ר' יוסי בגירי דידיה.

מעשה בפאפי יונאה שהעשיר, וכשהכו שכניו שומשמין הרעידו ארמון שבנה ורב אשי פסק כר"כ: דבגירי דילי מודה רבי יוסי,

ושיעור הניידי - הוא שינוד כיסוי הכד המונח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום