בבא בתרא דף כו עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

מעשה בדב''מ דרבין כשניפצו כותנתם הנעורת עפה והזיקה לאנשים

רבינא פטרם, דלא דמי לגירי דהרוח היא מוליכתם,

אבל בגץ היוצא - חייב שניח"ל שיצא

והקשה מבר"א דמ"ש מכל זורה ורוח מסייעתו בשבת דחייב, וכן הורה מרימר

לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו – אא"כ הרחיק ממנו ד'א, אחד גפנים ואחד כל אילן.

היה גדר בינתים - זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן.

היו שרשים יוצאים לתוך של חבירו מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה.

היה חופר בור, שיח ומערה - קוצץ ויורד, והעצים שלו.

ארבע אמות שאמרו - כדי עבודת הכרם.

שמואל: דווקא בארץ ישראל, אבל בבבל - שתי אמות. ותנ''ה

רבר"ח: הרחיק דקלים שלו ד'א מכרם רב יוסף, מפני הציפורים שפגעו בכרם,

רב יוסף ביקש להרחיק עוד, דשאני מפני סמיכות אילנות לגפנים.

ואמרו שהוא עצמו אין קוצץ שטעין קב תמרים ואסור לקצוץ, וכר"ח שמת בנו מפני שקץ תאנה קודם זמנו! ואם רוצה הוא שיקצוץ [והיינו מפני שס"ל דלא ידע אם הוא ג"ד המחוייב לקוץ]

ר"פ היו לו אותם דקלים במיצר דרהבדר"י, וראהו קוצץ שרשיו יותר מג"ט

וא"ל רהבדר"י שמותר לו אף יותר מג"ט מפני שחופר בורות שיחין ומערות

ולא הצליח לשכנעו עד דא"ל שמצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו

לאחמ"כ הצטער ר"ה שלא ענהו דה"מ תוך ט"ז אמה וכאן היה חוץ לט"ז אמה ומותר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום