לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא בתרא דף צ עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

תנ"ה: לא ישהה אדם מדה חסרה או יתרה בביתו, אף עביט מימי רגלים.

אבל עושה סאה, תרקב וחצי תרקב, וקב וחצי קב ורובע, ותומן וחצי תומן, ועוכלא.[1\20]

ובמדת הלח: הוא עושה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין, ולוג וחצי לוג ורביעית ושמינית, ואחד משמונה בשמינית וזהו קורטוב.

ולא קביים שיבוא להחליף בחצי תרקב. דברבע אנשים טועים משא"כ בשליש. ובחצי שמינית וחמישית [1 20] לא טועים - דבמדות קטנות אנשים בקיאים.

שלישית, ורביעית ההין שהיו במקדש לא גזרו רבנן דכהנים זריזין הן

שמואל: אין מוסיפין על המדות ולא על המטבע ולא ישתכר יותר משתות,

דאין מוסיפין על המדות יותר משתות

א. לא משום הפקעת השער, שגם שתות אסור

ב. ולא מצד אונאה דלא ליבטל מקח דהא רבא ס"ל דכל דמידה משקל ומנין אפי' פחות מכדי אונאה חוזר

ג. ולא מצד שלא יהא הפסד לתגרא דוכי מוכר הוא בשביל שלא ירוויח

ד. שמואל מקרא 'והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם', ואפי' דמאתים מארבעים זוזי הוו [ולא מאה]

אלא ש"מ תלת

א. מנה של קדש כפול היה, [מעשרים וחמש לחמישים ועוד שתות הוי ס']

ב. וש"מ מוסיפין על המדות ולא יותר משתות מעשרים וחמש לשלושים

ג. וש"מ שתות מלבר [כהך דעשרים וחמש לשלושים].

רפב''ש: תיקן מידה של שלושה קפיזין [ג' קבין] דהינו תשעה קבין

ולא חשש דשמואל דאין מוסיפין על המדות יותר משתות כיוון שתיקן מידה חדשה.

ובפומבדיתא לא קבלוה, ובפאפוניא קבלוה, וקרו ליה 'רוז פפא'.

א. ת"ר: אוצרי פירות, ומלוי ברבית, ומקטיני איפה, ומפקיעי שערים. עליהן הכתוב אומר: 'לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה', נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם

אוצרי פירות -כגון שבתי אצר פירות.

אבוה דשמואל מכר פירות בתחילת השער כהשער הזול

שמואל בנו המתין עם פירותיו ומכרם בשעת היוקר כשעת הזול

שלחו מתם: טובים מעשי האב מהבן. שהאב השפיע במעשיו על שאר מחירי הפירות לכל התקופה [שאחר שנקבע השער נקבע, משא"כ הבן שמכר רק בסוף את היקר בזול

ב. רב: עושה אדם את קבו אוצר.

תנ"ה: אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות שמנין וסלתות, א. אבל תבלין כמון ופלפלין - מותר.

ב. ודווקא בלוקח מן השוק, אבל במכניס משלו - מותר.

ג. ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל ג' שנים, ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית.

ובשני בצורת אפי' קב חרובין לא יאצור, מפני שמכניס מארה בשערים.

ריב"ח לשמעיה אצר לי פירי שלש שנים, ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום