בבא בתרא דף צא עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ג. ת"ר: אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות.

ריב"ב מתיר ביין, מפני שממעט את התיפלה [קלות ראש].

וכשם שאין מוציאין מארץ לחו"ל, כך אין מוציאין מאי לסוריא.

ורבי מתיר מהיפרכיא להיפרכיא.

ד. ת"ר: אין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש, כגון יינות, שמנים וסלתות.

ראב"ע: היה משתכר ביין [שסבר כר''י] ושמן- במקומו היה מצוי.

ה. ת"ר: אין משתכרין פעמים בביצים.

רב ושמואל: אם להרוויח על חד תרי, או תגר שימכור לתגר אחר להעלות

ו. ת"ר: מתריעין על פרקמטיא שהוזלה ואפי' בשבת.

א"ר יוחנן: כגון כלי פשתן בבבל, ויין ושמן בארץ ישראל.

רב יוסף: דווקא דזל וקם עשרה בשש.

ז. ת"ר: אין יוצאין מארץ לחו"ל - אא"כ עמדו סאתים בסלע [פי שנים]

ר"ש דווקא בזמן שאינו מוצא ליקח,

אבל בשמוצא ליקח, אפי' עמדה סאה בסלע לא יצא.

וכן רשב"י: אלימלך, מחלון וכליון, גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ונענשו מפני שיצאו מארץ לחו"ל' 'וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי'. כרי"צ שאמרו: ראיתם, נעמי שיצאת מארץ לחו"ל מה עלתה לה.

וארי"צ: אותו היום שבאת רות המואביה לארץ ישראל, מתה אשתו של בעז.

והיינו דאמרי אינשי: בטרם מת המת קיים הממונה תחתיו במקומו

ו' מימרות מרב

א. רבר"ה מרב: אבצן זה בעז.

וקמ"ל כאידך רבר"ה מרב מאה ועשרים משתאות עשה בעז לבניו, 'ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים', ובכל אחת ואחת עשה שני משתאות, אחד בבית אביו ואחד בבית חמיו, ובכולן לא זימן את מנוח, אמר: פרדה עקרה לא תוכל לפרוע לו | תאנא: וכולן מתו בחייו. והיינו דאמרי אינשי: למה לך לילד שישים שמתים הולד אחד זריז מכולם

ב. רחב"ר מרב: אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי, כולן בני נחשון בן עמינדב הן. וקמ"ל: דאפי' מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ.

ג. רחב"ר מרב: אמו דאברהם - אמתלאי בת כרנבו,

אמו דהמן - אמתלאי בת עורבתי, וסימניך: טמא טמא, טהור טהור.

אמו דדוד - נצבת בת עדאל,

אמיה דשמשון - צללפונית, ואחתיה - נשיין. נפק"מ לתשובת המינין

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא בתרא · הדף היומי היום