בבא קמא דף ס עמוד א

פרק שישי

רנב"י: מאן דתני: ליבה ד'בלבת אש' ומאן דתני: ניבה ד'בורא ניב שפתים'.

ת"ר: ליבה ולבתה הרוח, אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור.

אמאי? שיהא כזורה ורוח מסייעתו!

אביי: א. כגון שליבה מצד אחד, ולבתו הרוח מצד אחר.

רבא: ב. כגון שליבה ברוח מצויה, ולבתו הרוח ברוח שאינה מצויה.

ר"ז: ג. כגון דצמרה צמורי [נפח מעט מעל האש].

רב אשי: ד. זורה ורוח מסייעתו - ה"מ לענין שבת, דמלאכת מחשבת אסרה תורה

אבל כאן גרמא בנזיקין הוא ופטור.

השולח את הבערה, ואכלה עצים או אבנים או עפר - חייב,

שנא' כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה.

רבא: צריכי: 'גדיש' -אפי' דלא מצוי אש גבייהו

קוצים' -אפי' דהפסד מועט הוא

קמה' - מה קמה בגלוי אף כל בגלוי

ולר'י: דמחייב טמון באש לרבות כל בעלי קומה

ולרבנן: כל בעלי קומה מ'או הקמה' ולחלק מ'או השדה'

ולר"י: 'או' מיבעי לחלק, ו'או השדה' איידי דכתב או הקמה

'ושדה' לאתויי לחכה נירו וסכסכה אבניו

וא"א לכתוב רק שדה דהו"א רק מה שיש בשדה ולא דבר אחר, קמ"ל

רשב"נ מר' יונתן: אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שרשעים בעולם, 'כי תצא אש ומצאה קוצים', אימתי אש יוצאה? בזמן שקוצים מצוין לה,

ומתחלת מן הצדיקים, ד'ונאכל גדיש' שנאכל גדיש כבר.

תני רב יוסף: 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר'

כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים.

ועוד: שמתחיל מן הצדיקים תחלה, 'והכרתי ממך צדיק ורשע'.

בכי רב יוסף: כולי האי גם לאין דומין!

א"ל אביי: טובה היא אצלם ד'כי מפני הרעה נאסף הצדיק'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום