בבא קמא דף נח עמוד ב

פרק שישי

לא תיבעי: אליבא דמ''ד: תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב,

תיבעי: אליבא דמ"ד: פטור, אי כולה בפשיעה הוא, שראה שקרובה לילד היה לו לשומרה ולהסתירה אצלו - תיקו

מנה"מ אר"מ: ד'ובער בשדה אחר', מלמד, ששמין על גב שדה אחר.

והך: דלאפוקי רה"ר, אכתי ילפי מבשדה אחר ששמין על גב שדה אחר.

ומהך: דכתיב גבי ובער, ולא גבי תשלומין משמע לא להוציא רה"ר

ריב"ח: סאה בששים. ר' ינאי: תרקב בששים, חזקיה: קלח בששים.

והך: דאכלה קב או קביים, אין אומרים תשלם דמיהן,

אלא רואין אותה כאילו היא ערוגה קטנה ומשערים אותה.

מאי לאו בפני עצמה! - לא, בששים.

ר"פ: אין שמין קב בששים שמשביח מזיק,

ולא כור בששים - שפוגם מזיק.

מתקיף רהב"מ: האי ולא בית כור, ולא כור מבעי ליה!

ה"ק: אין שמין קב בפנ"ע שמשביח ניזק,

ולא קב בבית כור שפוגם ניזק, אלא בששים.

מעשה: שקצץ דקל חברו, א''ל לריש גלותא שג' ג' היו בקן ושוו מאה זוז,

א"ל: לך תן לו 33.3.

אמר: למה שאלך לריש גלותא שדן דין פרסאה! בא לפני ר"נ, א"ל: בששים.

א"ל רבא: אם אמרו בנזקי ממונו, יאמרו בנזקי גופו?

א"ל אביי לרבא: בנזקי גופו מאי דעתיך? דתניא: המבכיר כרמו של חבירו סמדר,

רואין אותו כמה היתה יפה קודם וכמה היא יפה לאחר מכאן, ואילו בששים לא תני,

דחאו: דגבי בהמתו גם תני כן?

דתניא: קטמה נטיעה - רבי יוסי בשם גוזרי גזירות שבירושלים:

נטיעה בת שנתה - שתי כסף, בת שתי שנים - ארבעה כסף.

אכלה חזיז ריה"ג: נידון במשוייר שבו,

וחכ"א: רואין כמה היתה יפה וכמה היא יפה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום