בבא קמא דף נז עמוד א

פרק שישי

א. הקשה רב יוסף: החזירה למקום שיראנה אין חייב לטפל בה, נגנבה או אבדה חייב באחריותה. – לכאו' נגנבה מביתו, ואבדה מביתו!

ודחי': ממקום שהחזירה. מה שאין חייב לטפל בה היינו שהחזירה בצהרים

וה"ק: החזירה שחרית למקום שיראנה ומצוי יוצא ונכנס ורואה אין חייב לטפל בה.

החזירה בצהרים למקום שיראנה, דלא שכיח שיכנס ויצא ולא יראה אותה, ונגנבה או אבדה - חייב באחריותה.

ב. איתיביה: לעולם הוא חייב עד שיחזירנה לרשותו [ביתו]. ש"מ: כשומר שכר.

- א"ל: מודה בבע"ח, כיון שרואה שרגילה לברוח בעי' שמירה יתרה.

ג. הקשה רבה: 'השב' - בביתו, 'תשיבם' מכל מקום- לגינתו ולחורבתו

ובהכרח: לגינתו ולחורבתו שאינה משתמרת ותני פטור דמשתמרת היינו ביתו

- א"ל לעולם: לגינתו ולחורבתו המשתמרת, וקמ"ל: דלא בעי' דעת בעלים.

כר"א: הכל צריכין דעת בעלים, חוץ מהשבת אבידה, שריבתה בו תורה השבות הרבה.

ד. אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא דכ''ש שומר אבידה? והא מרי"ו: הטוען טענת גנב באבידה משלם כפל! ואם הוא ש''ש, צריך לשלם את הקרן.

א"ל: הב"ע: שטען טענת לסטים מזויין וס"ל: כיון שמפחד מאנשים גנב הוא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום