בבא קמא דף נו עמוד א

פרק שישי

א. הפורץ גדר בפני בהמת חבירו

בכותל רעוע ולכן פטור מדיני אדם ולא אמרי' דלסתירה עומד.

ב. הכופף קמת חבירו בפני הדליקה

א. ברוח שאינה מצויה, ולא אמרי היה לך לחשוש

ב. בטמון. - ואין יכול לומר שרצה לעכב האש.

ג. השוכר עדי שקר. - לחברו,- ולא אמרי' ששומעים לדברי הרב.

ד. והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו.

-בעד אחד [דבתרי פשיטא ד'אם לא יגיד ונשא עוונו']

ולא אמרי' שאף הם היה בא להעיד הנתבע היה מעיד שקר.

א. כעושה מלאכה במי ובפרת חטאת,

ב. והנותן סם המות בפני בהמת חבירו

ג. ושולח הבערה ביד חש''ו,

ד. מבעית את חבירו.

ה. ונשברה כדו ברה"ר ולא סלקה נפלה גמלו ולא העמידה

- דר"מ מחייב. ולחכמים: פטור מד'א, וחייב בד"ש.

מיירי: בכותל בריא ואפי' לא חתרה דאי ברעוע מה נאמר למ"ד תחילתו בפשיעה חייב

רבה: אף שחתרה- דלא אמרי' דסופו באונס.

וקמ''ל: דכשנעזבת בחמה, תעשה כל תחבולות שיש לה לצאת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום