בבא קמא דף נה עמוד ב

פרק שישי

פרק שישי - ה+כונס

הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה - פטור.

לא נעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה - חייב.

נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים, ויצאה והזיקה - פטור.

הוציאוה לסטים - לסטים חייבין.

הניחה בחמה, או שמסרה לחש"ו, ויצאה והזיקה - חייב.

מסרה לרועה - נכנס הרועה תחתיו.

נפלה לגינה ונהנית - משלמת מה שנהנית,

ירדה כדרכה והזיקה - משלמת מה שהזיקה.

כיצד משלמת מה שהזיקה?

שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה.

ר"ש: אכלה פירות גמורים משלמת פירות גמורים,

אם סאה סאה, אם סאתים סאתים.

כראוי - דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה.

לא כראוי - שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה.

א. כר''י: דתנן: קשרו בעליו במוסירה ונעל לפניו כראוי, ויצא והזיק,

לר"מ: תם ומועד - חייב

ר"י: תם -חייב, מועד -פטור - ד'ולא ישמרנו בעליו', ושמור הוא זה.

ר"א: אין לו שמירה אלא סכין.

ב. אפילו כגו' ר''מ: שאני שן ורגל, שהתורה מיעטה בשמירתן,

דר"א ובמתניתא: ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן: בור ואש, שן ורגל.

בור, ד'כי יפתח איש בור וגו' ולא יכסנו', הא כסהו פטור.

אש, ד'שלם ישלם המבעיר את הבערה', עד דעביד כעין מבעיר.

שן, ד'ובער בשדה אחר', עד דעביד כעין ובער.

רגל, ד'ושלח' עד דעביד כעין ושלח.

ותניא: 'ושלח' - זה הרגל, וכן: 'משלחי רגל השור והחמור',

'ובער' - זה השן, וכן אומר: 'כאשר יבער הגלל עד תומו'.

טעמא שעשה כעין ושלח ובער, הא לא עושה - לא.

ר"ה: כן מדוייק ממתני' דצאן- משום דהתורה מיעטה בשמירתן, וכאן שן ורגל כתיבא ולא קרן וקמ"ל דשן ורגל דמועדין הוא, ש"מ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום