בבא קמא דף נו עמוד ב

פרק שישי

א. וקמ"ל: כיון דקמו לה באפה וכרב: שהמעמיד בהמת חברו על קמת חבירו חייב, ופשיטא! - ובהכרח דקם באפה.

ב. א"ל אביי: לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים גם דהכישוה.

לא תחתיו דבעל בהמה, שכבר תנינא שנכנס תחתיו,

א. אלא תחתיו דשומר, ושומר ראשון נפטר לגמרי.

וקשה על רבא: דס"ל שומר שמסר לשומר חייב דהם מסרו לרועה היינו לתלמידו, שהרועה רגיל למסור לתלמידו.

ב. א"ד: מדתני מסרה לרועה ולא לאחר ש"מ היינו מסר לברזיליה דדרך הוא אבל מסרה לאחר לא

אין להוכיח כרבא: מדשומר שמסר לשומר חייב! -דאורחא דמילתא תני, וה"ה לאחר.

רבה: כשומר חנם, - שאין הנאה באה לידו.

רב יוסף: כשומר שכר, א. בהנאה שא"צ להביא לחם לעני באותו הזמן.

ב. התורה שיעבדתו בכל כרחו

(סימן: החזירה לעולם השב חייא אמרת נשבר שכר)

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום