בבא קמא דף ס עמוד ב

פרק שישי

מרב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב,

ד'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר'.

ת"ר: דבר בעיר - כנס רגליך ד'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר'

ואומר: [היינו אפי' ביום]: 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך',

ואומר: [אפי' בחוץ בחברת אנשים] 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה'.

רבא: בזמן שכעס בעולם סגר חלונו ד'כי עלה מות בחלונינו'.

ת"ר: רעב בעיר פזר רגליך ד'ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וגו'

ואומר אפי' כשיש ספק נפשות - '..והרעב בעיר ומתנו שם'.

ת"ר: דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך, מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים, דכיון שניתנה הרשות הולך בגלוי,

שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים, כיון דיש לו רשות מתחבא והולך בצד

ת"ר: דבר בעיר אל יכנס אדם יחיד לביהכנ''ס, שמלאך המות מפקיד שם כליו. וה"מ: כשלא קרו בו דרדקי, ולא מתפללים בו עשרה.

ת"ר: כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר, כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר וה"מ שאין בהם נקבה.

ר''א ור''א לרי''נ: מר א"ל: לימא מר שמעתתא, ומר א"ל: לימא מר אגדתא,

פתח לומר אגדה ולא הניחו מר, פתח למימר שמעתתא ולא הניחו מר.

אמר להם: אמשול לכם משל, לה"ד, לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן!

אמר להן: א''כ אומר דבר השווה לשניכם: 'כי תצא אש ומצאה קוצים' תצא מעצמה,

שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה עלי לשלם בערה שהבערתי

אני הציתי אש בציון, ד'ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה',

ואני עתיד לבנותה באש ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה

שמעתתא: פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו, לומר לך: אשו משום חציו.

'ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער, ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים וגו'

א. מר''נ: א. שאלו: טמון באש, אי כר'י אי כרבנן, ופשטו לו מה דפשטו לו.

ר"ה: ב. שאלו מהו להציל עצמו בממון חבירו? שהתחבאו פלישתים בגדישי ישראל

שלחו לו: אסור להציל עצמו בממון חבירו,

אבל אתה מלך ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.

ורבנן [רב"מ]: ג. שאלו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו, ע"מ לשלם גדישי עדשים דפלשתים?

שלחו לו: חבול ישיב רשע גזילה ישלם, אף שגזילה משלם רשע הוא

אבל אתה מלך ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.

למ"ד לאחלופי: היינו ד'ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים' וכתיב ותהי מלאה שעורים

למ"ד למקלי: צריך לב' מקראות שהיו גם גדישי עדשים דישראל שהתחבאו בהם פלישתים.

למ"ד למקלי: 'ויתיצב בתוך החלקה ויצילה', ולמ"ד לאחלופי ויצילה שלא הניח להחליף

ואפי' למ"ד טמון באש בעי היינו דבעי גם טמון וגם חד מהנך.

למ"ד הני תרתי: היינו ד'ולא אבה לשתותם', אמר: כיון דיש איסור לא ניחא לי.

למ"ד טמון באש: בעי לא אבה לשתותם כיון דלא אמרו משמו ד'כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: כל המוסר עצמו למות על דברי תורה - אין

אומרים דבר הלכה משמו.

למ'ד הני תרתי: 'ויסך אותם לה' - משום שעשה לשם שמים,

ולמ"ד טמון באש: ד'ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמרא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום