בבא מציעא דף קי עמוד א

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שטר שהיה כתוב בו שנין סתמא,

מלוה אמר: שלש, לוה אמר: שתים. וקדם מלוה ואכל לפירי.

ר''י: קרקע בחזקת בעליה, ר"כ: פירות בחזקת אוכליהן. וכן הלכה

והך דהלכה כר''נ דקרקע בחזקת בעליה - שם בלא עשוי לאיגלויי,

כאן דעבידא לאיגלויי, ואין מטרחים לב''ד פעמיים

מלוה אומר חמש, לוה אומר שלש. הלוה מבקש השטר והמלוה אומר שאיבדו

אר''י: מלוה נאמן, מגו שהיה אומר לקוחה היא בידי.

ר''פ: ר''ז ור''ע לא ס''ל כר''י דשטר זה דלגוביינא קאי נזהר בו וכובש לשטר כדי לאכול ב' נוספות

• והך משכנתא דסורא דכתבי: 'במישלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף'. לא יאמן בכובש השטר ואומר לקוחה היא בידי דשם תקינו רבנן שבעל הקרקע משלם המס ומתקן החריץ בגבולות השדה. ובקרקע שאינו משלם היה לו למחות ואי לא מחה הוא שהפסיד את עצמו

אריס אומר: למחצה ירדתי, ובעה''ב אומר: לשליש הורדתיו,

לר"י בעה''ב נאמן, ולר"נ: הכל כמנהג המדינה.

סבור מינה: לא חלקו. כאן במקום דאריס לקוח מחצה וכאן שלוקח שליש

ר''מ מאביי: חלקו אפי' במקום שאריס לוקח חצי

דלר''י בעה''ב נאמן, דאי רוצה יכול לומר דשכירי ולקיטי הוא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום