בבא מציעא דף קיא עמוד א

פרק תשיעי

רב: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, דלילה - גובה כל הלילה.

ושמואל: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, דלילה - גובה כל הלילה וכל היום.

והך דתנן: שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום,

-רב יענה: לצדדין שכיר שעות דיום - גובה כל היום, דלילה גובה כל הלילה.

והך דתנן: היה שכיר שבת, חדש, שנה, שבוע, יוצא ביום - גובה כל היום,

יוצא בלילה - גובה כל הלילה וכל היום

רב יענה: דלר''י שכיר דיום - גובה כל היום, דלילה - גובה כל הלילה,

ולר''ש: שכיר דיום - גובה כל היום, דלילה - גובה כל הלילה וכל היום.

מכאן אמרו: כל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה שמות הללו, ועשה:

א. בל תעשק את רעך, ב. ובל תגזל, ג. ובל תעשק שכיר עני, ד. ובל תלין, עשה: וביומו תתן שכרו, ה. ומשום לא תבא עליו השמש.

ואפי' דיש ביום ואינו בלילה ולהיפך - מ''מ שם שכירות בעלמא.

א. ר''ח: עושק- לך ושוב לך ושוב. גזל- יש לך בידי ואיני נותן לך

מתקיף ר''ש: עושק שחייבה עליו תורה קרבן - דומיא דפקדון, שכפר לו ממון

ב. ר''ש: עושק -נתתיו לך. גזל- יש לך בידי ואיני נותן לך.

מתקיף אביי: גזל שחייבה עליו תורה קרבן - דומיא דפקדון דכפר לו ממון

ג. לאביי: עושק- לא שכרתיך מעולם גזל- נתתיו לך.

- ולר''ש שאני מעושק שמשמע שכבר עשק אבל או בגזל משמע שהודה בתחילה.

רבא: זה הוא עושק זהו גזל, וחלקן הכתוב - לעבור עליו בשני לאוין.

אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים

יש בו משום 'ביומו תתן שכרו',

ויש בו משום 'לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר'.

אימתי - בזמן שתבעו, לא תבעו - אינו עובר עליו.

המחהו אצל חנוני או אצל שולחני - אינו עובר עליו.

שכיר בזמנו - נשבע ונוטל, עבר זמנו - אינו נשבע ונוטל.

אם יש עדים שתבעו (בזמנו) - הר"ז נשבע ונוטל.

גר תושב - יש בו משום ביומו תתן שכרו

ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום