בבא מציעא דף קיג עמוד א

פרק תשיעי

אם יש עדים שתבעו הר"ז נשבע ונוטל.

והיינו שתבעו כל זמנו כנגד אותו היום של תביעה

המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין.

ולא יכנס לביתו ליטול משכונו, שנא בחוץ תעמד.

היו לו שני כלים - נוטל אחד ומניח אחד.

ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום.

ואם מת - אינו מחזיר ליורשיו.

רשב''ג: אף לעצמו לא מחזיר אלא עד ל' יום, ואח''כ מוכרן בב"ד.

שמואל: מלווה יכול לקחת רק בב''ד,

ושליח ב''ד רשאי לחטוף ממנו רק בחוץ אבל לא בבית

וה''נ מסתבר דתני סיפא: לא יכנס לביתו ליטול משכונו. -מני? אילימא בע"ח - מרישא ש"מ. אלא לאו - שליח בית דין.

ודחי' דה''ק: המלוה את חבירו ימשכננו רק בבית דין, מכלל דבב''ד ממשכנים.

ובע"ח אפילו לחטוף אסור גזירה כדי שלא יכנס לביתו ליטול משכונו.

והך ד'לא יחבל ריחים ורכב' הא דברים אחרים חבל, 'לא תחבל בגד אלמנה' הא של אחרים תחבל.

ואי בע"ח הא כתיב 'לא תבא אל ביתו לעבט עבטו'. אלא שליח ב"ד.

תרגמה רפבדר''נ לפני רב יוסף: לעולם בבע"ח, ולעבור עליו בשני לאוין.

•והך: ד'בחוץ תעמד' ומה ת''ל 'והאיש יוציא' - לרבות שליח בית דין וש''מ דכלוה הוא, ודחי': לא, שליח בית דין כמלוה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום