בבא מציעא דף קיז עמוד ב
פרק עשירי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
רי"ו: בשלשה מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו, חדא - הא דתנן.
ב דתנן: הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום,
ר"מ: נותן לו דמי צמרו,
ר"י: אם השבח יותר על ההוצאה - נותן לו היציאה ואם ההוצאה יתירה על השבח - נותן לו את השבח.
ג. דתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו, ואמר לו: אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני - תן לו שטרו. הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר: יתן, רבי יהודה אומר: לא יתן.
ודחי' דאפשר דדוקא כאן לר''י דאיכא שחרוריתא מהאש או דמשנה בצבע – דידו על התחתונה
וגם בגוונא דפרע מקצת חובו נמי, הוי אסמכתא, דלר''י לא קני.
מעולא: תחתון הבא לשנות בגויל - שומעין לו, בגזית - אין שומעין לו,
בכפיסין - שומעין לו, בלבנים - אין שומעין לו.
לסכך בארזים - שומעין לו, בשקמים - אין שומעין לו.
למעט בחלונות - שומעין לו, להרבות בחלונות - אין שומעין לו,
להגביה - אין שומעין לו, למעט - שומעין לו.
עליון שבא לשנות בגזית - שומעין לו, בגויל - אין שומעין לו,
בכפיסין - אין שומעין לו, בלבנים - שומעין לו,
בארזים - אין שומעין לו, בשקמה - שומעין לו.
לרבות בחלונות - שומעין לו, למעט בחלונות - אין שומעין לו,
להגביה - אין שומעין לו, למעט - שומעין לו.
אין לו לזה ולא לזה, מאי?
תניא, ר"נ תחתון נוטל שני חלקים, והעליון שליש.
ואחרים תחתון נוטל שלשה חלקים, והעליון נוטל רביע.
רבה: נקוט דר"נ בידך, דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. דס''ל דזהו שיעור הפסד העלייה בבית שליש
וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע, וגינה אחת ע"ג ונפחת - הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה, עד שיעשה לבית בדו כיפין.
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו - פטור מלשלם.
נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו,
בתוך הזמן - פטור, לאחר הזמן - חייב.
מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל,
וא''ל: פנה אבניך, וא''ל: הגיעוך - אין שומעין לו.
משקבל עליו, א''ל: הילך יציאותיך, ואני אטול את שלי אין שומעין לו.
השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש, וא''ל: תן לי שכרי,
וא''ל: טול מה שעשית בשכרך - אין שומעין לו.
משקבל עליו, וא''ל: הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום