בבא מציעא דף קיח עמוד א

פרק עשירי

רב: ברובה, אבל בארבע - אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.

ולשמואל: בארבע, אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.

וצריכא, זריעה אף דאנשים זורעים מעט כאן מעט למעלה

דירה שלא נאמר שרב מודה לשמואל.

נתנו לו זמן.- זמן ב''ד - ל' יום

והך דסיפא דהילך יציאותיך ומשמע שלא פינם אפי' דחצירו קונה שלא מדעתו, - שכאן אין מתכוון להקנות, אלא שמשתמט הוא.

וצריכא לקמייתא, אפי' שלא חייב לו מעות, וכאן אף שיש לו כסף אצלו

ואמרי אינשי שגובים מבע''ח אפי' סובין, קמ''ל דאין שומעין לו.

והתניא: שומעין לו!

א. אין לומר דכאן בשלו [דאין שומעין] וכאן בשדה חבירו

- דהא אף בשל חבירו שכרו עליו ד'השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו - נותן לו שכרו משלם, וחוזר ונוטל מבעה''ב מה שההנה אותו.

ב. ואין לומר דכאן בשלו [דאין שומעין] וכאן בשל הפקר [שבעה''ב לא זכה בזה]

- דהא מציאת פועל לעצמו, רק באומר לו נכש עמי היום אבל בעשה מלאכה עמי היום מציאתו לבעה''ב

ג. ר''נ: מיירי: בהפקר ומתני בהגבהה דאין שומעין דקנה,

וכאן בהבטה לשמירה דעדיין לא זכה בעה''ב.

דתנן: שומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה,

רבי יוסי: הרוצה מתנדב כשומר חנם. אמרו לו: הא אין באין משל צבור.

וחלקו דלת''ק: הבטה בהפקר קני, שאם לא נותן לו שכר אי''ז קרבן ציבור.

ולרבי יוסי: הבטה בהפקר לא קני, ורק כשיגביהו יזכו ואז יהיה משל ציבור

וזהו שאמרו: ומה אתה אומר- דלדבריך הוא ש''ח,

ולדברינו דהבטה בהפקר קני, אין עומר ושתי לחם באין משל צבור.

דחה רבא: לכו''ע הבטה בהפקר קני, וכאן חלקו אי חיישי שמא לא ימסרם יפה

דלרבנן: נותנים לו שכר דחישי' שמא לא ימסרם יפה [בלב שלם]

ולרבי יוסי: לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה.

וענוהו רבנן: לדברינו דחיישי אין עומר ושתי לחם באין משל ציבור

א''ד רבא: דכו''ע הבטה בהפקר לא קני, וכאן חלקו אי חיישי' לבעלי זרועות.

דלת"ק: תקינו רבנן ליתן לו ד' זוזי, שישמעו בעלי זרועות ויפרשו מהם.

ולרבי יוסי: לא תיקנו, ואמרו לו לדברינו דתקינו, אין באין משל צבור.

וכן מרי''ו: נפק''מ: חוששין לבעלי זרועות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום