בבא מציעא דף יא עמוד ב

פרק ראשון

הקשה ר''א לעולא: מעשה בר''ג וזקנים שבאו בספינה

ואר''ג עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע, ומקומו מושכר לו.

ועישור אחר לר''ע: שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו.

וכי רי''ה ור'ע בצד שדה ר''ג עמדו ?

- א"ל: דומה ר''א כמי שלא למד השמועה. כשבא לסורא א''ל כך אמר עולא וכך שאלתיו

א. א"ל ההוא מרבנן: ר"ג הקנה להם מטלטלין בקנין אגב קרקע- ר''ז קיבל, ור''א לא קיבל.

רבא: יפה ר''א שלא קיבל שמדוע לא הקנה להן בחליפין, ובהכרח שטובת הנאה אינה ממון לקנות בחליפין, ה''נ שלא מועיל לקנות ע"ג קרקע.

- ולא היא,: דמתנות כהונה נתינה כתוב בהן, חליפין דרך מקח וממכר הוא.

מטלטלין אגב קרקע נתינה אלימא היא.

ר"פ: שאני דעת אחרת מקנה אותן [שמועיל גם שלא עומד בצד שדהו]

וראייה מדתנן: ראה אותן רצין אחר המציאה כו', וארי"ו: והוא שרץ אחריהן ומגיען,

ובעי רי"ר: במתנה היאך? קבלה מיניה ראב''כ: אע"פ שרץ אחריהן ואין מגיען.

והיינו: שמועיל מצד דעת אחרת.

ויקשה: שהרי בגט אף שדעת אחרת מקנה, צריך שתעמוד בצד חצירה.

ואין ליישב: דשאני גט דבע''כ, דא''כ כ''ש מתנה דמדעתה.

אלא רב אשי: חצר נתרבתה משום 'יד', ולא גרעה משליחות.

לכן גבי גט שחוב הוא לה - אין חבין לאדם אלא בפניו.

גבי מתנה, שזכות הוא לו - זכין לאדם שלא בפניו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום