בבא מציעא דף טו עמוד א
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
- ב. רבר''ה: כגון שנטלוה מסיקין, נגזל גובה קרן משועבדים, ופירות מבני חורין
רבא לא כרבר''ה,: הרי היא יוצאה מתחת ידו - בדינא משמע.
רבר''ה לא כרבא: הרי היא יוצאה מתחת ידו - בעינא משמע.
רב אשי: לצדדין קתני:
שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכלם, ומכר את השדה,
בא לוקח לגבות קרן - ממשועבדים, פירות - מבני חורין.
לכו''ע: שף שמלוה ע''פ לא גובה ממשועבדים – כאן עמד בדין ושוב מכר
ועמד בדין על הקרן ולא על הפירות לכן לא יגבה פירות ממשועבדים
ופסקא דסתמא דמילתא, שאדם תובע בתחילה את הקרן
ויקשהאיך שמואל: ס''ל דלוקח מגזלן אין לו שבח?
שמואל לרחב"ש: אמליך וכתוב העידית, שבח ופירי. מיירי בלוקח מגזלן וביש לו קרקע ובמכר מותר סאה בסאה משא''כ במלווה.
א''ד רב יוסף: מיירי בשקנו מידו ובמכר מותר סאה בסאה [משא''כ במלווה]
בע"ח גובה את השבח.
רבא: תדע, שכך כותב המוכר ללוקח: 'אני אעמוד ואשקיט, ואטהר מכל ערעור ואנקה מכר זה, וההוצאות והשבח שישביח ואעמידו לפניך והסכים הלוקח, וקיבל עליו תנאים אלו.
ודווקא במכר: אבל מתנה גם אם לא כתב שיפה כוחה ממכר.
ר"נ: משנה זו מסייעת לשמואל,
דתניא: מוכר שדה לחבירו,ויוצאה מתחת ידו, גובה הקרן מנכסים משועבדים, ושבח מבני חורין.
ור''ה העמידה:: באופן אחר - בלוקח מגזלן.
המוכר שדה לחבירו והשביחה, ובא בע"ח וטרפה.
אם השבח יותר על היציאה נוטל מבעל הקרקע, והיציאה מבע"ח.
ואם היציאה יתירה גובה רק הוצאה שיעור שבח מבע"ח.
א. כשמואל: ובבע''ח, כאן בשבח המגיע לכתפים וכאן בשאין מגיע לכתפים.
ב. בלוקח מגזלן וכגון שיש לו קרקע א''נ שקנו מידו
ומה שכן גובה בשבח המגיע לכתפים - במסיק כשיעור קרקע והשבח, אבל בדלא מסיק מביא לו השבח ומסלקו
ואף למ''ד דכשאין מעות ללוקח יכול לסלק לבע"ח, לא יכול לומר שיתן חלק הקרקע בשיעור השבח
דמיירי בשעשאו אפותיקי שא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום