בבא מציעא דף יז עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

וכפרן, הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא.

דאריב''מ מר"נ: אמרו לו צא תן לו ואמר: פרעתי - נאמן.

בא מלוה לכתוב - אין כותבין ונותנין לו.

חייב אתה ליתן לו, ואמר: פרעתי - אינו נאמן.

בא מלוה לכתוב - כותבין ונותנין לו.

• ר"ז מדר''נ: בין צא תן לו בין חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי - נאמן.

בא מלוה לכתוב - אין כותבין ונותנין לו.

אלא,: כך צריך לחלק: אמרו לו צא תן לו ואמר פרעתי, והעדים מעידין אותו שלא פרעו,- הוחזק כפרן לאותו ממון.

חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי, והעדים מעידין אותו שלא פרע, וחזר ואמר פרעתי

- לא הוחזק כפרן לאותו ממון. דמשתמט הוא דסבר עד שייעינו רבנן בדיני.

• רבב"ח מרי"ו: מנה לי בידך, והלה אומר: אין לך בידי כלום, והעדים מעידים אותו שיש לו, וחזר ואמר: פרעתי - הוחזק כפרן לאותו ממון.

כשבתאי בר"מ: כתב לכלתו בגד דמילתא בכתובתה, וקבלה עליה. ואבדה כתובתה

ואמר לה להד''ם והעידו עדים שכן כתב, ובסוף אמר פרעתי

וא''ל ר''ח: הוחזקת כפרן לאותה איצטלא.

ר''א מר''א ארי"ו: היה חייב לחבירו שבועה, ואמר נשבעתי והעדים מעידין אותו שלא נשבע, - הוחזק כפרן לאותה שבועה.

רבי אבהו. מסתבר דברי ר''א - שנתחייב שבועה בב"ד,

אבל חייב עצמו שבועה – אדם עשוי לומר.

אהדרוה לדר"א, א"ל: גם אני אמרתי בב''ד דייקא וכן מר''א מרי''ו

רבי אסי מרי"ו: המוצא שטר חוב בשוק וכתוב בו הנפק, וכתוב בו זמנו בו ביום - יחזירו לבעלים.

דאי משום כתב ללות ולא לוה - הא כתוב בו הנפק, אי משום פרעון - לפריעה בת יומא לא חיישינן.

ר''ז לר''א: הא אמרת מרי''ו: שטר שלוה בו ופרעו - אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שיעבודו.

אם למחר וליום אחר מאי אריא שכבר נמחל שעבודו?

תיפו"ל דהו''ל מוקדם,

ותנן: שט"ח המוקדמין פסולין. ובהכרח ביומיה, אלמא: אדם פורע באותו יום!

א. - א"ל: לא אמרתי שלא פורעים אלא שלא מצויים שפורעים באותו יום

ב. ר''כ: כשחייב מודה. וקמ''ל דלא אמרי דרצה ללות בזה שוב וחשש לפשיטי דספרי דא''כ מלוה גופיה לא יסכים שחושש שישמעו רבנן ויפסידוהו

• ושאני מהא דתנן: מצא שט"ח, אם יש בהן אחריות נכסים - לא יחזיר, ואוקימנא כשחייב מודה, ומשום שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי, ויבואו למטרף לקוחות מניסן ועד תשרי שלא כדין.

ולא אמרינן דא"כ מלוה גופיה לא שביק, דא"ל: כתוב שטר אחר בתשרי שמא שמעי רבנן ומפסדי.

- אמרי: שם משום דיש לו רווח שיכול לטרוף לקוחות מניסן ועד תשרי – ניח"ל ולא אמר מידי.

כאן שאין לו רווח, שהשטר כתוב עכשיו, מאי איכא דקטריף לקוחות - בשטר שנמחל שיעבודו לא שביק.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום