בבא מציעא דף יח עמוד ב

פרק ראשון

וכן נהג רבה: כשמצאו גט בבית הפשתן דפומבדיתא, כדבריו,

שצריך לב' דתנאים א. שיירות מצויות. ב. הוחזקו שני יוסף בן שמעון

א"ד: היכן שמוכרים כותנה, והוא שלא הוחזקו, אף שהשיירות מצויות

וא"ד: היכן ששורים כותנה, ואף דהוחזקו, דלא שכיחא שיירות.

תנן: המביא גט ואבד הימנו, מצאו לאלתר - כשר, ואם לאו - פסול.

ורמינהי: צא גט אשה בשוק, בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה, אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה. ומשמע דאפי' לזמן מרובה!

- ומשני: כאן - במקום שהשיירות מצויות, וכאן: בשאין מצויות.

א"ד: והוא שהוחזקו שלא יחזיר, והיינו דרבה.

א"ד: אף שלא הוחזקו לא יחזיר, ופליגא דרבה.

רבה לא אמר כר"ז: שהעדיף להקשות מהמשנה [ולא מברייתא]

ר"ז לא אמר כרבה: דלא תני תנו, ואפי' לזמן מרובה ואפשר תנו היינו לאלתר

למ"ד לר"ז: במקום שהשיירות מצויות ואף שלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון,

וחלקו דלרבה: כל מעשה ב"ד יחזיר - שנמצא בב"ד וכשיירות מצויות והוא שהוחזקו דלא יחזיר.

ור"ז: תני כל מעשה ב''ד ולא שנמצא בב''ד ומיירי שנמצאו בחוץ.

ב. רי''ר: כגון שאמרו עדים: מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון.

וקמ''ל: דלא ליחוש שמא אתרמי שמא כשמא, ועדים כעדים - קמ"ל.

ג. רב אשי: כגון שאמר נקב יש בו בצד אות פלונית,

אבל נקב בעלמא לא. דמספק"ל: סימנים, אי דאורייתא אי דרבנן.

לרבב"ח: אבד גט בביהמ''ד אמר יש לי גם סימן וגם טביעות עין והחזירו לו

ולא ידע: אם החזירו מפני שסימנין דאורייתא, או מפני טביעות עין ומשום שהוא ת''ח.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום