בבא מציעא דף עד עמוד א

פרק חמישי

-רבא: קנה עבור כולם

ודוקא בדלא צר וחתים לכ''א בפנ''ע שאם צרר קנה רק למי שקנה.

הלכתא: ר''ח: למקניא ממש, רבנן: לקבלי עליה מי שפרע.

והלכתא: לקבל עליה מי שפרע. ובמקום שנהגו לקנות ממש קנו

רב: מחוסר שתי מלאכות - פוסק, שלש - אינו פוסק.

ולשמואל: בידי אדם אפילו מאה פוסק, בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק.

והך דתנן: פוסק עמו על הגדיש, שכבר זרק בחמה ויבש ונותר רק לדוש ולזרות

ולשמואל: דבידי שמים אפילו אחת אינו פוסק, לא נקרא דמחוסר זרייה דאפשר בנפוותא

תני על הכומר של ענבים [כמו בזיתים] ולא מחוסר תלת

- דמיירי במקום דהקונה הוא שמושכו מהגת.

תני על הכומר ולא מחוסר ג' דמיירי במקום שהקונה הוא מושך מבית הבד.

כגון שליפפו הביצים וצרו בהם צורה ויבשו ולא מחוסר ג' דמיירי במקום שהקונה הוא מוציא

ולא מחוסר תלת דמיירי במקום דהקונה הוא מוציאן מהכבשן

ואפי' לשמואל, שבידי אדם – אפי' מאה פוסק, היינו משראוי לשקעו בכבשן.

ת"ר- ר"מ: אין פוסקים על הביצים של יוצר עד שיעשו.

רבי יוסי: בד"א בעפר לבן, אבל בעפר שחור, כגון כפר חנניא וחברותיה כפר שיחין וחברותיה – פוסקין, אע"פ שאין לזה יש לזה.

אמימר נתן כסף מרגע שהכניסו לביתם וכרבי יוסי, ובמקומו של אמימר עפר שחור היה ואינו מצוי, לפיכך אי מכניס העפר סמ'ד ונותן לו מעותיו ואי לא לא.

נפק''מ דלת''ק אף בימות הגשמים ולחכמים לא

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא מציעא · הדף היומי היום